הורדת פרופיל למיועדים לגיוס (מלש"בים) – איך להוריד פרופיל?

הפרופיל הצבאי הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בעיצוב חוויית השירות הצבאי של כל חייל ומועמד לשירות ביטחון (מלש"ב). הוא קובע את סוגי התפקידים שבהם תוכלו לשרת, את היחידות שאליהן תוכלו להתקבל ואת התנאים הפיזיים שבהם תידרשו לעמוד. עם זאת, לא כולם מתאימים או מעוניינים לשרת בתנאים הנוקשים שמכתיבים פרופילים צבאיים גבוהים. מסיבות רפואיות, נפשיות או אישיות, ישנם מקרים שבהם עולה הצורך להוריד את הפרופיל הצבאי, בין אם לפני הגיוס, במהלך השירות או בשירות מילואים.

במאמר זה נפרט את כל מה שצריך לדעת על התהליך, החל מהפרופיל הצבאי ומשמעותו, ועד לשלבים הנדרשים להורדת הפרופיל באופן חוקי ומסודר.

 

מהו הפרופיל הצבאי ומה משמעותו?

הפרופיל הצבאי הוא ציון מספרי הנע בין 21 ל-97, שנועד להעריך את מידת התאמתו של מועמד או חייל לתפקידים שונים בצבא, תוך שקלול מצבו הבריאותי והגופני. הפרופיל נקבע בצו הראשון או בהמשך השירות, במסגרת בדיקות רפואיות או ועדות רפואיות.

להלן מדרג הפרופילים הקיים בצה"ל ומשמעותו:

פרופיל	משמעות
97	כשירות מלאה לשירות קרבי, ללא מגבלות רפואיות.
82	כשירות קרבית עם מגבלות קלות (לדוגמה, קוצר ראייה קל).
77	כשירות עם מגבלות כרוניות, אך עדיין מאפשר שירות קרבי.
72	כשירות לשירות קרבי עם מגבלות בינוניות, כמו פלטפוס או בעיות גב.
64	כשירות לתפקידי עורף או תומכי לחימה בלבד.
45	כשירות לשירות בתנאים מותאמים בלבד.
35	כשירות חלקית לתפקידים מיוחדים בתנאים מותאמים מאוד.
25	אפשרות להתנדבות לשירות חרף מגבלות רפואיות חמורות.
21	פטור מלא משירות צבאי עקב בעיות רפואיות או נפשיות.

 

מתי ואיך ניתן להוריד פרופיל צבאי?

שלב 1: זיהוי הצורך להורדת פרופיל

לפני שמתחילים בתהליך הרשמי של הורדת פרופיל, השלב הראשון והחשוב ביותר הוא זיהוי ברור של הצורך והנסיבות שבגללן נדרשת הורדת הפרופיל הצבאי. הצורך יכול להתעורר בשלבים שונים: לפני הגיוס, במהלך השירות הסדיר ואף במסגרת שירות המילואים. לכל שלב יש מאפיינים ייחודיים משלו, וחשוב להבין את ההקשר כדי לגשת לתהליך בצורה יעילה ונכונה.

לפני הגיוס

בשלב זה, מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) שמקבלים צו ראשון נדרשים לעבור בדיקות רפואיות ומבדקים נוספים שמטרתם לקבוע את כשירותם לשירות צבאי. ישנם מלש"בים שמראש מבקשים להימנע משירות קרבי מסיבות שונות – רפואיות, נפשיות או אישיות. למשל:

• שיקולים רפואיים: מלש"בים הסובלים מבעיות בריאותיות כרוניות כמו בעיות אורטופדיות, מחלות לב או בעיות נשימה, עשויים לבקש פרופיל נמוך כבר בשלב הצו הראשון.
• שיקולים נפשיים: מלש"בים שחווים מצוקה נפשית משמעותית, כמו חרדות, דיכאון או טראומות, עשויים להעדיף תהליך שמטרתו לקבוע פרופיל נמוך או לקבל פטור משירות צבאי.
• שיקולים אישיים ומשפחתיים: ישנם מלש"בים שמבקשים להימנע מתנאי שירות קרביים בשל רצון להיות קרובים לבית, לסייע למשפחה או להימנע משירות בתנאים פיזיים מאתגרים.

בשלב זה, חשוב להצטייד במסמכים רפואיים או פסיכיאטריים רלוונטיים ולהתייעץ עם מומחים כדי לבסס את הבקשה לשינוי הפרופיל באופן שמגביר את סיכויי הצלחתה.

במהלך השירות הסדיר

במהלך השירות, חיילים עשויים למצוא את עצמם במצבים שבהם יש צורך לשנות את הפרופיל הצבאי עקב התפתחות של בעיות חדשות או החמרה של בעיות קיימות. בין המקרים הנפוצים ניתן למצוא:

• פציעות במהלך השירות: חיילים שנפגעו במהלך אימונים או משימות צבאיות, כמו פציעות אורטופדיות, שברים, פגיעות בגב או נזק לשרירים.
• מחלות חדשות: הופעה של מחלות כרוניות או פתאומיות, כמו סוכרת, אפילפסיה או מחלות עור קשות, שיכולות לשנות את יכולתו של החייל לתפקד בתנאים קרביים או בתפקיד הנוכחי.
• מצוקה נפשית: שירות צבאי עשוי להיות חוויה מאתגרת מבחינה נפשית, במיוחד עבור חיילים המשרתים ביחידות קרביות או בבסיסים מרוחקים. במקרים של לחץ נפשי מתמשך, חרדות, הפרעות דיכאון או תחושת אי-התאמה לשירות, ניתן לפנות לתהליך הורדת פרופיל על בסיס נפשי.
• החמרה במצב קיים: בעיות רפואיות שזוהו לפני הגיוס עשויות להחמיר במהלך השירות. לדוגמה, חייל שהתגייס עם פלטפוס קל או בעיות גב קלות עשוי לחוות החמרה במצבו כתוצאה מהאימונים הפיזיים, מה שמוביל לצורך בשינוי פרופיל.

במקרים כאלה, על החייל ליצור קשר עם רופא היחידה או גורמי בריאות הנפש בצבא (כמו קצין בריאות הנפש – קב"ן) ולהתחיל בתהליך רשמי לדיון בבקשה לשינוי הפרופיל.

בשירות מילואים

גם משרתי מילואים עשויים להגיע למצב שבו נדרש שינוי בפרופיל הצבאי שלהם, בדרך כלל כתוצאה משינויים בריאותיים שחלו מאז שחרורם משירות סדיר. תהליך זה נפוץ במיוחד במקרים הבאים:

• שינויים בריאותיים עם השנים: משרתי מילואים שעברו תאונות, פיתחו מחלות כרוניות (כמו לחץ דם גבוה או מחלות לב), או סובלים מהחמרה במצב רפואי קיים.
• שינויים פיזיים בעקבות הגיל: הגיל המתקדם של חלק מחיילי המילואים עלול להקשות עליהם לעמוד בעומסים פיזיים הנדרשים בתפקידי לחימה או בתפקידים מאתגרים אחרים.
• צורך בשינוי שיבוץ או פטור ממילואים: חיילי מילואים יכולים לבקש להוריד את הפרופיל כדי לעבור לתפקיד עורפי, או במקרים מסוימים, לקבל פטור מלא משירות המילואים.

במקרים אלו, התהליך מול מערכת המילואים דורש תיאום מול גורמי הקישור הרלוונטיים והגשת בקשה מסודרת לשינוי הפרופיל מול ועדה רפואית. חשוב לציין כי הורדת פרופיל למשרתי מילואים עשויה לעיתים להוביל לשחרור מלא משירות מילואים, שכן הצבא אינו נוטה להכשיר מחדש בעלי פרופיל נמוך לתפקידים חלופיים.

 

שלב 2: הכנת המסמכים הנדרשים

לאחר זיהוי הצורך בהורדת פרופיל צבאי, השלב הבא והחשוב ביותר הוא איסוף מסמכים רפואיים או פסיכיאטריים המעידים באופן חד משמעי על הבעיה שבגינה נדרש שינוי הפרופיל. הכנת המסמכים בצורה יסודית ומדויקת היא קריטית, שכן הם מהווים את הבסיס עליו תישען הבקשה כולה. חברי הוועדה הרפואית יסתמכו במידה רבה על מסמכים אלו בקבלת החלטה האם לאשר את הבקשה להורדת הפרופיל או לדחותה.

אילו מסמכים יש לאסוף?

1. סיכומי מחלה מהרופא המטפל
   סיכומי מחלה הם דוחות המפרטים את ההיסטוריה הרפואית שלכם בהקשר לבעיה הנידונה. המסמכים הללו צריכים להיות כתובים בשפה מקצועית וברורה, ולכלול את אבחנת הרופא, תיאור הסימפטומים, חומרת הבעיה וכיצד היא משפיעה על הכשירות הגופנית או הנפשית שלכם. למשל:
   • אם מדובר בבעיה אורטופדית, יש לכלול סיכומים המתארים את הפגיעות (לדוגמה, כאבי גב כרוניים, פריצת דיסק או בעיות ברכיים).
   • אם מדובר בבעיה נפשית, יש לכלול סיכומים מרופא פסיכיאטר או מטפל פסיכולוגי המתארים מצבים כגון חרדות, דיכאון, PTSD וכדומה.
2. חוות דעת של מומחים רפואיים או פסיכיאטריים
   חוות דעת מרופא מומחה היא מסמך בעל ערך רב במיוחד, שכן מדובר באיש מקצוע עם מומחיות ייחודית המכיר לעומק את התחום הרפואי או הנפשי שבו עוסקת הבקשה. חוות הדעת צריכה:
   • לכלול אבחנה עדכנית ומפורטת לגבי המצב הרפואי או הנפשי.
   • להסביר כיצד המצב משפיע על התפקוד היומיומי שלכם, ובפרט על התאמתכם לשירות צבאי (לדוגמה, מדוע לא תוכלו לשאת משקלים כבדים, להשתתף באימונים פיזיים או לשרת בתנאי שטח).
   • להמליץ באופן מפורש על שינוי בפרופיל הרפואי כתוצאה ממצבכם. לדוגמה, פסיכיאטר יכול לכתוב בחוות הדעת כי "המטופל סובל מחרדות קשות אשר מגבילות את תפקודו, וכי שירות קרבי או בתנאים מלחיצים עלול להחמיר את מצבו באופן משמעותי".
3. תוצאות בדיקות עדכניות
   בדיקות רפואיות מעמיקות הן חלק בלתי נפרד מהבקשה, במיוחד כאשר מדובר בבעיות פיזיולוגיות. בין הבדיקות הנפוצות שניתן לצרף:
   • צילומי רנטגן, MRI או CT – במקרה של בעיות אורטופדיות, כמו פריצת דיסק, שברים, או בעיות מבניות בגוף.
   • בדיקות דם מקיפות – לאיתור בעיות כרוניות כמו סוכרת, מחלות דם או הפרעות מטבוליות.
   • בדיקות ראייה או שמיעה – במקרה של ליקויים משמעותיים באחד החושים.
   • בדיקות תפקודיות – לדוגמה, בדיקות המאשרות מגבלות תנועה או קשיים נשימתיים.
     מסמכים אלו נועדו לתמוך באבחנה של הרופא ולספק ראיות חד-משמעיות למצבכם הבריאותי.

איך להבטיח שהמסמכים יהיו איכותיים ורלוונטיים?

1. עדכניות המסמכים
   חשוב מאוד שהמסמכים יהיו עדכניים. מסמכים ישנים עלולים לאבד את משקלם, שכן הוועדה הרפואית תעדיף לראות ראיות עדכניות המוכיחות כי הבעיה עדיין קיימת וכי יש לה השלכות ישירות על התאמתכם לשירות הצבאי.
   • מסמכים רפואיים מהשנה האחרונה נחשבים לרלוונטיים ביותר.
   • אם יש מסמכים ישנים שמציגים את תחילת הבעיה, ניתן לצרף אותם כנספח, אך לא להסתמך עליהם בלבד.
2. מסמכים ברורים ומפורטים
   על המסמכים להיות ברורים, מפורטים ומנוסחים בצורה מקצועית. אם מסמך רפואי כולל ניסוחים כלליים, כמו "המטופל סובל מכאבים" או "נראה שהמטופל במצוקה", הוא עלול לא להיות מספק. במקום זאת, חשוב שהמסמך יכלול:
   • תיאור מדויק של הבעיה.
   • השפעותיה על התפקוד.
   • הערכת מומחה כיצד הבעיה מצמצמת את כשירותכם לשירות הצבאי.

 

שלב 3: פנייה לוועדה רפואית צה"לית

הוועדה הרפואית הצה"לית (וע"ר) היא הגוף המוסמך לבחון בקשות לשינוי פרופיל צבאי, הן עבור חיילים בשירות פעיל ומילואימניקים, והן עבור מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) או מיועדים לגיוס. התהליך דומה אך שונה במעט עבור מלש"בים, שכן הם עדיין לא משובצים ליחידות ואינם תחת פיקוד יחידה צבאית.

כיצד מגישים בקשה?

חיילים ומילואימניקים

1. פנייה לקצינת הקישור – יש לפנות לקצינת הקישור ביחידתכם ולבקש טופס הפניה לוועדה רפואית.
2. מילוי טופס וצירוף מסמכים – יש למלא את הטופס ולהוסיף עותקים של כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.
3. שליחת הבקשה – ניתן לשלוח את הטופס והמסמכים בפקס, בדואר רשום או דרך גורמי היחידה. תמיד שמרו עותקים של כל המסמכים.

מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון)

מלש"בים נדרשים לפנות ישירות ללשכת הגיוס, שכן אין להם קצינת קישור או יחידה צבאית המנהלת את התהליך.

1. פנייה ללשכת הגיוס
   • יש ליצור קשר עם לשכת הגיוס שלכם בטלפון, בדוא"ל או באמצעות פורטל "מתגייסים" באתר צה"ל.
   • יש להבהיר שאתם מעוניינים לשנות את הפרופיל הרפואי שלכם ולבקש טופס בקשה לדיון בוועדה רפואית.
2. הכנת מסמכים רפואיים
   • יש לצרף לטופס הבקשה את כל המסמכים הרפואיים או הפסיכיאטריים הרלוונטיים, כולל חוות דעת מומחים, סיכומי מחלה, תוצאות בדיקות עדכניות וכדומה.
   • במקרה של בעיות נפשיות, מומלץ גם להגיש חוות דעת מפסיכיאטר פרטי או מטפל מוסמך.
3. שליחת הבקשה
   • את המסמכים והטופס יש לשלוח ללשכת הגיוס בדואר רשום, פקס או דרך המערכת הדיגיטלית. ודאו שאתם שומרים עותקים מכל המסמכים שהוגשו.
4. מעקב אחר הבקשה
   • לאחר שליחת המסמכים, יש לעקוב מול לשכת הגיוס לוודא שהבקשה התקבלה. במידת הצורך, ניתן לתאם פגישה או שיחת הבהרה.

מה קורה בוועדה הרפואית?

לאחר הגשת הבקשה, התיק עובר לבדיקה ראשונית על ידי רופא הוועדה. ישנן מספר אפשרויות:

1. דחיית הבקשה – אם הרופא קובע שלא חל שינוי במצב הבריאותי של המבקש.
2. דרישת השלמת מסמכים – במקרה שבו נדרשת חוות דעת נוספת או מסמך נוסף.
3. זימון לדיון בוועדה – אם הרופא מתרשם שהבקשה מוצדקת, ייקבע מועד לדיון בפני הוועדה הרפואית.

מה להביא לדיון בוועדה?

• צו הזימון לוועדה.
• כל המסמכים המקוריים שצורפו לבקשה.
• תעודת זהות או חוגר.

 

האם מלש"ב יכול לזמן עצמו לוועדה רפואית ללא צו ראשון?

בדרך כלל, הבקשה לשינוי פרופיל מתקיימת לאחר קביעת פרופיל ראשוני בצו הראשון. עם זאת, אם יש בעיה רפואית דחופה, ניתן לפנות ללשכת הגיוס עוד לפני מועד הצו הראשון ולבקש הקפאת הליכי שיבוץ עד לבירור הבעיה הרפואית. לשם כך:

• יש להציג מסמכים רפואיים המעידים על הבעיה הקיימת.
• ניתן לבקש מהוועדה הרפואית לקבוע את הפרופיל מראש, לפני ההתקדמות בהליכי הגיוס.

 

חשיבות הליווי המקצועי עבור מלש"בים

מלש"בים שנמצאים בתחילת התהליך הצבאי עשויים להרגיש אבודים מול הבירוקרטיה הצבאית. במקרה כזה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין צבאי המכיר את המערכת ויכול להנחות כיצד להציג את הבקשה בצורה יעילה, תוך הבטחת מיצוי כל הזכויות החוקיות.

כך, בין אם מדובר בחיילים, מילואימניקים או מלש"בים – הוועדה הרפואית היא הצעד הראשון והחשוב בדרך להורדת הפרופיל הצבאי.

 

מה החשיבות של עורך דין צבאי בתהליך?

הורדת פרופיל היא תהליך בירוקרטי מורכב המצריך הבנה עמוקה של חוקי הצבא והמנגנונים הפועלים בו. ללא היכרות עם המערכת, בקשות רבות נדחות בשל חוסר התאמה למסמכים הנדרשים או אי עמידה בתנאי הסף. כאן נכנס לתמונה עורך דין צבאי מנוסה, המסוגל ללוות את התהליך מתחילתו ועד סופו.

 

כיצד עורך דין צבאי מסייע?

1. ייעוץ ראשוני – ניתוח המצב הבריאותי והמשפטי של החייל או המלש"ב.
2. איסוף מסמכים – חיבור לרופאים מומחים לשם קבלת חוות דעת מקצועיות.
3. ייצוג בוועדה הרפואית – הצגת הטיעונים באופן מסודר ומשכנע מול חברי הוועדה.

ערעור על החלטות – במידת הצורך, ניתן לערער על החלטות הוועדה בעזרת עורך הדין.