לקראת השחרור, עולות כל מיני שאלות על העתיד: לאן אטוס? איפה אני רואה את עצמי עוד 10 שנים מהיום? ובעיקר, איך בוחרים קריירה לכל החיים? בזמנים בהם הכול משתנה בהרף עין, עולה התהייה, איך בכלל בוחרים מקצוע?
מרוב עצים לא רואים את היער – פשוט להתחיל
לפעמים מרוב העומס וכמות האופציות, אנחנו פשוט קופאים במקום. עולה בנו ההבנה שאם נלך בדרך מסוימת כל החיים שלנו ינותבו ויוכתבו מחדש, ואנחנו פשוט לא יודעים אם אנחנו מוכנים למחויבות הזאת, אז אנחנו דוחים את ההחלטה, ושוכחים שגם לא לבחור זאת בחירה.
לכן, לפעמים העצה הכי טובה היא פשוט להתחיל, בלי יותר מידי תכנונים, ללא ידיעה ברורה על "איך יראו החים שלי בעוד 10 שנים", פשוט לעשות מה שעושה לך טוב, כרגע. העצה הזאת מעט שונה מדעות רווחות היום, שטוענות שחייבת להיות לך תוכנית מאוד מסודרת כדי שתדע לאן אתה מכוון. אני מסכימה שצריכה להיות תוכנית כללית, אבל לא לכולם זה תמיד עובד. ריבוי של תחומי עניין והזדמנויות שצצות בדרך, גורמות לעיתים ללחץ וחוסר ידיעה, מכאן שהעצה המתבקשת היא – פשוט להתחיל, ודברים יתבהרו עם הזמן.
לשם מה התכנסנו?
מפעם לפעם אנחנו שוכחים שחוץ מהתעודה שאנחנו מקבלים בסוף הלימודים, אנחנו אמורים לצאת עם ידע מסוים, והתעודה היא בסך הכול אינדיקציה לכך שאנחנו מחזיקים בידע הזה. לכן, חוץ מלסמן על תעודה, עלינו לא לשכוח ללמוד מה שרלוונטי לתחום.
לצורך העניין, אם ההיסטוריה של התחום פחות רלוונטית למקצוע שכרגע אתה מכוון אליו, לגיטימי שתשקיע בקורס הזה פחות. חשוב להבין, שאם ישנו ידע שאתה יודע שיכול לסייע לך משמעותית, והתואר שם עליו פחות דגש, זאת חובתך האישית ללמוד אותו באופן עצמאי אם אתה רוצה להיות הכי טוב בתחום שלך. העצה הזאת רלוונטית לכל שלב בחיים המקצועיים – לפני, בזמן ואחרי התואר.
אוניברסיטה או מכללה? יוקרתי או סתם יקר
בהנחה שהחלטתם שמה שמתאים לכם זה ללמוד באקדמיה, נשאלת שאלה נוספת – לאן בתוך האקדמיה? לאוניברסיטה או למכללה? ואם למכללה, אז פרטית או מסובסדת? ישנם שיקולים שונים שעלינו לקחת בחשבון.
אוניברסיטה נחשבת בדרך כלל ליוקרתית יותר ובהתאם קשה יותר להתקבל אליה, והיא בדרך כלל תדרוש פסיכומטרי. היתרון הבולט שלה היא שכר הלימוד – באוניברסיטה יש שכר לימוד אוניברסיטאי, כי אוניברסיטאות מממונות בין היתר ע"י המדינה.
לעומת זאת, למכללה בניגוד לאוניברסיטה בדרך כלל קל יותר להתקבל, ולמקצועות רבים גם לא תחויבו בציון פסיכומטרי. המכללות מתחלקות ל- 2: מכללות מסובסדות (שכר לימוד אוניברסיטאי), דוגמת רשת מכללות "אורט", ומכללות פרטיות כמו הבינתחומי או המכללה למנהל, בהן שכר הלימוד יכול להגיע לסכומים של 120,000 שקל לתואר!
אוניברסיטה | מכללה פרטית | מכללה מסובסדת | |
יוקרה | יוקרתית | יוקרתית | יוקרתית פחות |
מחיר לשנת לימודים | שכר לימוד אוניברסיטאי
(כ- 12,000) |
30,000-42,000 | שכר לימוד אוניברסיטאי
(כ- 12,000) |
דרישות קבלה | גבוהות (לרוב נדרש פסיכומטרי) |
נמוכות מהאוניברסיטה | נמוכות מהאוניברסיטה |
חשיפה לעולם חדש והזדמנויות חדשות
כשאנו חושבים על תואר, עולה תמונה של ישיבה ממושכת בכיתה, במשך 3-4 שנים, שבסופם אנחנו יוצאים עם תעודה ביד ותקווה בלב – ללא שום ניסיון, ועכשיו צריך להתחיל מ- 0.
אמנם, בחלק גדול מהמקרים זה רחוק מלהיות נכון, חוץ מהידע שהאקדמיה מספקת, היא גם חושפת אותנו להזדמנויות ואפשרויות חדשות. עצם ההיכרות שלנו עם מרצים מסוימים, חושפת אותנו לתפקידים חדשים, אותם הם מאיישים חוץ מהיותם מרצים. עוד שהמלצותיהם של מרצים יכולות לברג אותנו לתפקידים נחשקים בשוק העבודה, בעקבות הקשרים שהם מחזיקים.
וגם, תעודה כי פשוט אי אפשר אחרת
חשוב לציין שלפעמים התעודה היא בגדר דרישה. לפעמים יהיו מקומות עבודה שידרשו מכם תואר אקדמי כדי להיכנס למשרה מסוימת, או להתקדם למשרה אחרת, ובמקרים כאלו ישנם רבים שלומדים תואר מסוים שנשמע להם קליל ומעניין, על מנת לקבל תעודה ותו לא.
לסיכום
זה בסדר להתלבט, כל עוד ההתלבטות לא משתקת אתכם. פשוט תתחילו עם תחום שמעניין אתכם, גם אם לא מתוך תשוקה עזה אלא מתוך סקרנות. תתחילו, תשקיעו, והכי חשוב תיהנו מהדרך כי אתם לא יודעים לאן היא תוביל אתכם.