חוק הוא דבר סבוך ומסורבל בדרך כלל. ועל כן אנחנו נרחיב היום על עבירות תנועה בצבא. כמעט ולא קיים אדם שמכיר את כל חוקי המדינה ואת חוקי העזר העירוניים, למעט כמובן מומחים ספציפיים.
יוצאת מהכלל היא מערכת חוקים אחת שנדרש מכמעט כל אזרח מעל לגיל 17 להכיר: מערכת חוקי התנועה. אדם שחשקה נפשו בתנועה מהירה וגמישה ברכב פרטי נאלץ ללמוד בעל פה חוברת עבה של חוקים, תמרורים וסימנים מוסכמים. קשה, אבל אפשרי מאוד.
עכשיו קחו את מערכת החוקים הזו, ושלבו אותה עם צבא ההגנה לישראל – מערכת נוקשה, מגושמת ובעלת סט חוקים סבוך משלה. נשמע סיוט בירוקרטי? התשובה היא כן! האם הכתבה הזו תעשה מעט סדר בברדק הליגאלי הזה? התשובה היא שוב כן!
נפתח ונאמר שבפשטות, כל כללי התנועה האזרחיים חלים גם על חיילי ורכבי צה”ל. לא בפשטות? יש פה כמה כוכביות. המורכבות נובעת מכמה סיבות: המערכת הצה”לית, בעיקר בכל הנוגע למשמעת וענישה, נוקשה יותר מהמערכת האזרחית, יש לה חופש פעולה גדול יותר והיא אינה מתנהלת כמו דמוקרטיה.
סיבה נוספת היא בירוקרטיה – צה”ל ידוע כגוף שחובב סרבול מערכתי, ואין רס”ר שעיניו לא ידלקו בהתלהבות לשמע המילה “נהלים”. והסיבה השלישית שכנראה מהוה את ההבדל הגדול ביותר בין צה”ל לעולם האזרחי – צה”ל מחזיק במגוון כלי רכב שלא נראים בדרך כלל באזרחות (כך אני מקווה בכל אופן) הנקראים בשם הכולל “רכב קרבי משוריין” (להלן “רק”ם”).
בדרך כלל ברכבים אלו שיטת הנהיגה שונה לחלוטין מרכב רגיל, ברובם קיימים מערכות מורכבות נוספות, חלקם הגדול ישנים מאוד וכולם גדולים וכבדים מאוד. כל אלו הופכים את עולם הבטיחות בדרכים של צה”ל לסבוך בהרבה מהכביש הקרוב לביתכם.
נתחיל מהקל אל הכבד. מבחינת צה”ל, חייל צה”ל הוא חייל צה”ל גם כשהוא פושט את המדים ויוצא לבלות כשהוא יוצא הביתה. העובדה הזו בטח תבאס את החייל הממוצע, שרק רוצה לראות את החברים והחברה ולשכוח ממדים, נשק, שמירות ושפשפות, אבל אם במקרה יש לך חוגר בארנק וביצעת עבירת תנועה כלשהי, גם כזו שבאזרחות תסתכם בקנס ולא יותר, יתכן מאוד שהיחידה שלך לא תתייחס אליה באותה הקלות.
עבירות תנועה שניתנו על ידי שוטר אזרחי מועברות ישירות למשטרה הצבאית, והיא בתורה כנראה תגיש תלונה ליחידה בה החייל משרת. תלונות כאלו יכולות להיגרר לעונשים חמורים, עד כדי שלילת רישיון הנהיגה במקרים מסוימים.
אז אם שתית מעט אלכוהול, אם קשה לך לשמור על מהירות רכב בדיוק בתחום המותר או אם יש לך דחף לא ברור לצלם סלפי נהיגה בכביש החוף, כדאי שתמנע מנהיגה באופן כללי, אבל אם אתה בשירות פעיל זה מומלץ אפילו פחות.
נושא שני הוא עניין הרכבים בשירות צה”ל. לטובת יחידות הצבא ולדרגים פיקודיים וניהוליים מוקצים רכבים לשימוש מבצעי ואישי. רכבים אלו יכולים להיות מקבילים לדגמים באזרחות, או דומים להם מאוד, אבל כמו שכבר למדנו, כמעט ולא יהיה מקרה שיהיה פחות מסובך בצה”ל מאשר באזרחות, ונדרשות התאמות נוספות כדי להשתמש בהם. לנהיגה ברכב צבאי נדרש “רישיון צבאי”, נספח לרישיון הקיים בו הצבא מאשר מבחינתו נהיגה על אותו הרכב.
קיבלת את הרישיון הצבאי? מברוכ. אל תתלהב. יש עוד שלבים בדרך. קצינים, נגדים ואנשים שרכב צבאי רשום על שמם אמנם יכולים לנהוג עליו באופן כמעט זהה לאזרחות, אבל חיילים בשירות סדיר לא נהנים מפריווילגיה כזו. לכל נסיעה לצורך היחידה, כתוספת לבעל הרישיון הצבאי, מוקצה חייל נוסף, כמעט בכל המקרים בתפקיד פיקודי זה או אחר.
חייל זה מכונה “מפקד המשימה” והוא אחראי לוודא שהנהג נוהג ומבצע את המשימה באופן תקין. מצעד בעלי התפקיד לא נגמר כאן, ועל המשימה מופקד באופן כללי “משלח המשימה”, קצין או נגד, בדרך כלל בעל וותק, שאחראי לוודא שכל פרטי המשימה תקינים ולתדרך את הנהג ומפקד המשימה.
כאן זה נגמר? עדיין לא. לנהגים יש מגבלת שעות בה הם יכולים לנהוג, ומספר מינימלי של שעות שינה נדרש כדי שיוכלו בכלל לעלות על ההגה, כך שתכנון משימת נהיגה הופך אפילו למורכב יותר. כמובן שחריגה מכל אחד מהפרטים שהזכרנו עלולה להיגרר לעונשים חמורים.
עד כה הנושאים המדוברים היו מוכרים לרוב הקוראים. חלק מהנהלים המחמירים אולי גרמו לכם להרים גבה, אבל כולנו ראינו ג’יפים ורכבי דימקס חולפים לצידנו כשנהגנו ברכב האזרחי מאוד שלנו, או חונים ברחוב האזרחי מאוד שלנו. גם החומרה הרבה שבה נוקט צה”ל בטיפול בעבירות תנועה בצבא כנראה לא הפתיעה הרבה קוראים מעל גיל 18.
צה”ל ידוע בתור גוף שנוקט ביד קשה מול רוב מוחלט של חריגות מהנהלים, וגם אם לא נהגנו בצבא, כנראה שקיבלנו בשלב כלשהו עונש לא פרופורציונלי ביחס לעבירה שבוצעה (לקנות בשק”ם במסגרת לו”ז מישהו?). מכאן אני רוצה להיכנס לתחום שבו כנראה אף אחד לא נתקל מחוץ לכמה מסגרות צבאיות ספציפיות – תחום רכבי הקרב הכבדים.
רק”ם (רכב קרבי ממוגן) הוא שם כולל למגוון של כלי תחבורה צבאיים שמיועדים לשימוש בשטחי לחימה. המשותף לכמעט כולם הוא תנועה על בסיס זחלים – שרשראות מתכת המקיפות שורה ארוכה של גלגלים – ולוחות מתכת כבדים למיגון. הצירוף של שני הפרמטרים האלו הופכים את הרק”ם לכלי כבד ומסורבל שנע באיטיות רבה יותר מכלי הרכב שאנו מכירים מחיי היומיום.
מערכת ההנעה של הרכבים האלו משתנה מסוג לסוג, אבל לחלקם יש מערכת שמבוססת על “סטיקים”, זוג מוטות אותם מושכים בהתאמה לכיוון אליו רוצים לנסוע. ההתנהלות עם הרכבים האלו דורשת טיפולים מיוחדים, טיפולים יומיים ושבועיים והחלפת בלאי לעתים תכופות שנובעת מכך שבמקרים רבים הדגמים ישנים מאוד.
התנועה עם הרק”ם מסובכת גם היא – תפקיד הרכב להיות ממוגן על מנת לאפשר תנועה בשטחים מסוכנים מונע שימוש בשמשה רגילה, ולכן באיזורים שבהם הסכנה לא גדולה הנהג ינהג כשרק הראש מכוסה הקסדה שלו מבצבץ החוצה. באזורים בהם יכולה להישקף סכנת חיים לנהג, נעשה שימוש בעזרי ראיה – פריסקופים.
נסו לחשוב על הפעם ההיא שנהגתם עם שמשה מלוכלכת מאבק מול כיוון השמש בכביש מהיר. תכפילו את התחושה בעשר וקיבלתם כיוון כללי על איך מרגישה נהיגה בשימוש בפריסקופים. כתוצאה מכך, לכל רכב מוצמד נהג ומכווין, חייל שעבר הכשרה מיוחדת ונועד לפצות על שדה הראיה המוגבל של הנהג.
המכווין ינווט בישיבה בנקודה גבוהה יותר מאשר הנהג, ובמקרים מיוחדים יאלץ לרדת מהרכב כדי להכווין רגלית ובעזרת תנועות ידיים את הנהג. כל חייל שנמצא ברק”ם בזמן תנועה מחויב בלבישת ציוד מגן. כמובן שכל חריגה כלשהי מהנהלים תגרור אחריה גם היא, כמה מפתיע, ענישה משמעותית.
בכתוב לעיל סיכמנו בקצרה את רובן המוחלט של עבירות התנועה האפשריות בצבא. כפי שראינו, העונש על חלקן הגדול חמור ולא נעים, לעתים מסוימות גם בצדק. התרופה הטובה ביותר להימנעות מעבירות כאלו היא הכרה שלהן, ונקיטת כמה שיותר אמצעים בכדי להתרחק מהן. מי ייתן והכתבה הזו תמנע שבת, ריתוק או שלילת רישיון מלפחות חייל אחד. שמרו על עצמכם.
היי, אני ניר ליסטר, עו"ד צבאי מעל ל-20 שנה והיום אני מנכ"ל של משרד עורכי הדין - ניר ליסטר. אני בעל תואר ראשון במשפטים, שני במנהל עסקים ובדרך לקבל דוקטורט. כעורך דין צבאי, עזרתי למעל ל-7,000 חיילים, מלשב"ים, אנשי מילואים וקבע בדיני צבא בכל התחומים. אחרי כל-כך הרבה מקרים בשנים האלו, אני מבין את הקושי שבמערכת הצבאית ויודע שעם הצבא קשה להתמודד לבד - וזו השליחות שלי. צוות המשרד שלי ואני נדאג שתקבלו מה שמגיע לכם!
יש לנו את הפתרון בשבילך!