פטור בן מהגרים

יש האומרים שאפשר לעזוב את ישראל, אך היא לעולם לא עוזבת אותך, בכל הקשור לחוק הגיוס האמרה הזאת נכונה מאד. יכול אדם להיחשב מהגר למעלה מעשור, אך כאשר יגיע הילד שלו לגיל 16, הוא יהפוך לחייב בגיוס גם אם חי כל חייו במדינה אחרת, אז איך משיגים פטור עבר בן מהגרים ולמה צריך לשים לב.

חובת הגיוס עבור מהגרים

במדינת ישראל מתקיים חוק גיוס חובה עבור כל מי שמחזיק באזרחות ישראלית. עבור מי שחי בישראל והיא מרכז חייו הדבר נראה טבעי וברור, אך מה הדין כלפי מי שמחזיק באזרחות ישראלית, אך לא מתגורר בישראל ואיננו מקיים איתה שום קשר ממשי, רגשי או פיזי, האם גם הוא חייב בחובת הגיוס ? התשובה לכך היא בהחלט כן, הפטור משירות צבאי עבור ישראלים המתגוררים מעבר לים איננו אוטומטי והוא לא מובן מאליו. החוק מתייחס כלפי כל אחד המחזיק באזרחות ישראלית כמי שחייב גיוס, כך גם המקובל כלפי מי שלא נולד בארץ או שהו בה במשך פרק זמן קצר מאד בחייהם.

החל מגיל 16 כל מי שמחזיק בידיו אזרחות ישראלית נחשב כמלש"ב ( מיועד לשירות בטחון ) ובמוקדם או מאוחר הוא יקבל צווי גיוס. כדאי וחשוב להבין, גם צעיר בן 16 שלא חי בארץ מעולם אך מחזיק אזרחות, יקבל צו גיוס למרות ההפתעה שבדבר, לכן יש להתייחס לכך במלא הרצינות. יש להוסיף ולהסביר שגם אדם המחזיק במספר אזרחויות שאחת מהן היא ישראלית, מחויב בגיוס, אזרחות נוספת איננה מעניקה פטור משירות צבאי אוטומטי, אלא אם האזרחות שייכת למדינות מסוימות המזכות בפטור מידי. ילדים רבים של כאלו שהיגרו מישראל והם בני מהגרים, חושבים שיש להם פטור אוטומטי משירות, אך לא כך הדבר וחשוב להסדיר את הנושא מבעוד מועד.

מונחים שחשוב להבין עבור בני מהגרים

על מנת לעשות מעט סדר, ובכדי להבהיר לכל המעורבים בדבר את עיקרי הדברים, יש כמה מושגי יסוד שחייבים להכיר ולהבין כאשר אנו מדברים על גיוס בני מהגרים, או למען הדיוק קבלת הפטור עבור בני מהגרים.
חוק שירות הביטחון – (מתייחס לנוסח המשולב 1986 התשמ"ז ) במדינת ישראל קיים חוק שירות בטחון החל על כל מי שמחזיק באזרחות ישראלית, ללא קשר למינו. החוק חל גם על מי שמתגורר בחו"ל וגם אם הוא מחזיק באזרחות נוספת.

מלש"ב – ביטוי אשר לפי המקובל בצה"ל קיבל קיצור, מיועד לשירות בטחון, חל על כל נער ונערה החל מגיל 16.

מלש"ב בן מהגרים – נער או נערה שעקרו מישראל בעקבות הוריהם טרם מלאו להם 16 ושעד להגיעם לגיל 18 נקבע מקום מושבם במדינה אחרת שאיננה ישראל, בה מתגוררים הוריו של הנער.

מלש"ב בן שליחים – מי שהוריו נמצאים בחו"ל מתוקף שליחותם בשם מדינת ישראל, מעמדו של הילד נגזר מהמעמד של הוריו.

חייבי גיוס – במידה וילדי שליחים או בני מהגרים מבקרים בישראל עד תקופה מצטברת של 120 יום בשנה בישראל, הם לא יחויבו בשירות צבאי, בהנחה שלאחר גיל 18 הם יעלו לארץ, הם יהיו חייבים בגיוס על פי טבלת השירות המשתנה מדי פרק זמן. ילדיהם של שליחים, יוכלו לבקש דחיית גיוס עד לגיל 20.

פטור מגיוס – מי שמעמדו ומצבו המשפחתי או הבריאותי, מקנה לו פטור אוטומטי מגיוס.

מאגר – מתייחס לכאלו שהצבא לא יגייס אותם, אך מהווים עתודה לגיוס במקרה חירום.

משמעות אי ההתייצבות

מי שיבחר שלא להתייצב בלשכת הגיוס, למרות היותו מלש"ב יוגדר כנפקד שלאחר פרק זמן תהפוך לעריקות מהצבא או השתמטות משירות. העובדה הזאת תופסת והיא נכונה לכל נער או נערה המחזיקים באזרחות כפולה, או שהיגרו עם הוריהם לאחר שמלאו להם 16 שנים, אפילו אם הם שוהים באופן קבוע במדינה שאיננה ישראל.

פעולה שלא תתבצע על מנת להסדיר את המעמד או שינוי הסטטוס של הילדים המחזיקים בדרכון ישראלי או שהם בני מהגרים, עלולה לגרום לכך שכאשר יגיעו אותם נערים לישראל, הם עלולים להיעצר בנמל התעופה על ידי משטרת הגבולות, או להיתקל בסירוב השלטונות לחדש להם את תוקף הדרכון הישראלי שלהם.

במקרה שבו אחד ההורים לבני מהגרים מתגורר בארץ, עליו להוכיח כי הוא מצוי בחזקת ההורה שמתגורר בחו"ל. כדאי וחשוב לדעת בהקשר הזה שכל מי שבבעלותו אזרחות ישראלית, חלה עליו חובת הגיוס, גם אם הוא שוהה בחו"ל באופן קבוע, או בשליחות מוסדרת, החוק חל עליהם, נער או נערה שמחזיקים באזרחות הישראלית, אך עם זאת נולדו בחו"ל וזהו מקום מושבם מאז הולדתם, עדיין לא יהיה פטור מחובת הגיוס. לכן מומלץ מאד לפנות לעורך דין צבאי על מנת להסדיר את מעמדם של בני המהגרים בקבלת פטור.

מי מיועד לגיוס ולאיזה פרק זמן

הטבלה מציגה את תקופת זמן הגיוס הנדרשת על פי פרמטר של גיל ומצב משפחתי וכן את הפרמטרים לקבלת פטור.

משך זמן השירות הנדרש עבור עולים \ בני מהגרים על פי גיל ומצב משפחתי
גיל הגעה פרופיל רווק נשוי נשוי +ילד ומעלה
18-19 31-97 שנתיים וחצי שנה וחצי פטור מלא
20-21 65-97 שנתיים חצי שנה פטור מלא
20-21 31-64 שנתיים מאגר פטור מלא
22-25 65-97 חצי שנה חצי שנה פטור מלא
22-25 31-64 מאגר מאגר פטור מלא
26-29 31-97 מאגר מאגר פטור מלא
30 ומעלה 31-97 פטור מלא פטור מלא פטור מלא

הסדרת הפטור עבור בן מהגרים

על בסיס ההבנה למצבם של המלש"ב שיש בידיהם דרכון ישראלי, אך מרכז חייהם בחו"ל באורך זמני או קבוע, נקבע שלצורך הסדרת שחרור מהצבא או פטור משירות צבאי, יש חובת התייצבות עבור המלש"ב בגיל 16 בקונסוליה הישראלית במקום מגוריו על מנת לבצע רישום מסודר בכל הקשור לחוק שירות הביטחון והסדרת המעמד הרשום, הן עבור ילדי שליחים והן עבור בני מהגרים. מי שלא יעשה כן ולא יקבל את הפטור הנדרש, ייחשב כמי שמחויב להגיע לארץ לטובת שירות צבאי, מי שלא יעשה כן יהיה צפוי לסנקציות ובהן אי הארכת דרכון.

מתי נדרשת מעורבות של עורך דין צבאי ?

כפי שניתן להבין, מומלץ באופן כללי להסדיר את מעמדם של בני המהגרים מבעוד מועד. זאת על מנת להימנע ממצב של שינוי הסטטוס לכזה של עריק או נפקד העלול לגרור סנקציות לא פשוטות. לכן על מנת להימנע מתסבוכות משפטיות מיותרות מומלץ מאד לשכור את שירותיו של עורך דין צבאי להסדרת המעמד והפטור של בני מהגרים. כל מי שמגיע לגיל 16, והוא בעל אזרחות ישראלית, מומלץ לו לבדוק עם עורך דין צבאי את מעמדו, יכול להיות שהפתרונות הם קלים ופשוטים, אך לעיתים נדרשת הסדרה של הסיטואציה באופן מקצועי על מנת להימנע מסיבוכים מיותרים.

ממה בכל זאת כדאי להיזהר ?

  • אל תתעלמו מהבעיה, היא לא נעלמת, אם ילדיכם מחזיק באזרחות ישראלית ואתם לא מתגוררים בארץ, פנו לעורך דין לבדיקת הסטטוס של ילדיכם.
  • אי התייצבות – רבים לא מבינים או אינם מודעים להשלכות הקיימות במקרה של אי התייצבות לשירות צבאי, בישראל זאת נחשבת לעבריינות היכולה להוביל גם לרישום פלילי כנגד המלש"ב, על כלל המשמעויות הנוגעות בדבר.
  • זכרו, אם לא תטפלו בנושא, יכול אדם לחשוב שהוא חופשי, ולפתע מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח בישראל כאשר יגיע לשדה התעופה בארץ ומשם לעמוד למשפט צבאי, שרק לאחר ריצוי העונש, יתחיל השירות הצבאי.

לייעוץ אישי צרו קשר עכשיו!

כותב המאמר

תמונת מחבר

משרד עורך דין - ניר ליסטר מטפל מדיני צבא, ונתן תשובה ופתרון לאלפי חיילים, המשרד נותן שירות למיועדים לגיוס, לחיילים בשירות סדיר, וגם לחיילי המילואים, אני אדאג לזה שתקבלו מה שמגיע לכם!

שיתוף המאמר:

Facebook
Twitter
LinkedIn
Email

צריכים ייעוץ?

יש לנו את הפתרון בשבילך!