נסו לחזור אחורה לתקופה שבה ההיגיון נשאר מחוץ למשחק, לממלכה שבה מתקיימת היררכיה וחוקים נטולי הסבר, שאנשים בה מקבלים סמכות לאו דווקא בזכות כישוריהם.
דמיינו שאתם עוברים את התקופה הזו בהשפעת ה LSD, סם שמבעיר את תפקוד חלקי המוח הכבויים, וכמו שמספרת ל' (בחורה שהשתמשה בסם במהלך השירות), זה כמו כשחווה אכלה את התפוח וגילתה שהיא עירומה.
לשירות בצה"ל, כידוע, מגיעים נערים ונערות משלל רקעים בארץ – גם כאלה שעוד מגילאי 16 ו-17 נהגו ללכת למסיבות טבע ולהשתמש בסמים פסיכדליים. מן ההיגיון, שהרגלים שכאלה לא נעלמו כלא היו מרגע קבלת החוגר, ושהשימוש בתקופת הצבא ממשיך להתקיים מתחת לרדאר -לעתים מביא איתו תובנות מעניינות ולעתים מוביל למצבי קיצון, ואף להתאבדויות. במאמר זה אביא שתי דוגמאות, קלות יחסית, לשימוש בסם – וננסה להבין מה הוביל לשימוש בפעמים אלו ומה היו ההשלכות.
נפילתה ועלייתה של האמונה במערכת – חוויתיו של ד'
ד' מספר על שתי חוויות בתקופת הצבא. האחת קרתה ארבעה חודשים לאחר הגיוס, במהלך רגילה. בזמן הטריפ, אמר לו חבר "תיזהר – זה סם החופש, ואתה אחר כך חוזר לבסיס" – משפט שהדהד בו גם כשפגה ההשפעה.
למחרת קיבל ד' הודעת סמס ממפקדו שעליו להתייצב בתום הרגילה לעלייה למשפט על הירדמות בשמירה (לדבריו, מפני שהיה חולה ומפקדיו ידעו מכך), ושם הוא טוען, ירד לו האסימון לגבי המקום בו הוא נמצא למול החופש שהיה בו אתמול.
"חטפתי כאפה והרגשתי שהמפקדים שלי לא מבינים כלום. שנענשתי על הירדמות בשמירה על אף שהודעתי מראש שאני חולה, שהמערכת הזו פועלת על פי חוק ולא על פי ההיגיון. הבנתי שאסור לי שהאחריות על המעשים שלי תהיה בידיים שלי. אז הלכתי וזייפתי פציעה, כדי שלא תהיה לי יותר אחריות, וככה המשכתי עוד שלושה חודשים בצבא, בלי לעשות כלום."
החוויה השנייה של ד', שהייתה יותר לקראת סוף השירות, היא זו שהחזירה לו את האמון במערכת ואיזנה אותו למצוא את המקום בתוכה.
"בסוף ההכשרה" הוא מספר, "החלטתי לתת צ'אנס לשירות הקרבי. ואז אחרי עשרה חודשים חבר שלי התאבד, כשהגיע בדיוק למקום שרצה להגיע אליו – להיות מפקד בגולני.
"באותו הסופ"ש יצאתי עם שלושה חברים קרובים לקחת את הסם. הפעם הזאת גרמה לי להבין שאם כרגע לא טוב לי בשירות הצבאי שלי זה לאו דווקא בגלל המסגרת אלא בגלל הדחקה פנימית של דברים שאני עובר עם עצמי – שאני משליך על הצבא. ובעצם זה גם אחד הדברים שקרו לי שם. מעין נפילת אסימון, שהכל הבל הבלים, שזה לא משנה שאני מחזיק את הרגשות שלי בפנים, כי אני נכנס ללופ חיצוני.
"ואז החלטתי לקבל את המקום של המפקדים שלי, למצוא את איש הסגל שהכי מתאים לי להתחבר אליו, למצוא את המקום שלי בין החברים ולשמור קרוב אנשים שאהבתי. וככה הבנתי איך למצוא מה עושה לי טוב במקום שאני נמצא בו."
דיאטת ה- LSD ע"פ ל'
התסכול שבשירות הצבאי, יחד עם היעדר אופציות או פנאי לאכול בצורה מסודרת, מביא חיילים רבים לעלייה במשקל. ל' מספרת שראתה בסם, בין היתר, מעין דיאטה. "אכילה היא רגשית" היא מסבירה, "וכשאת עוברת חוויה רגשית כמו LSD את כל כך מלאה רגשית שאת לא מרגישה צורך לאכול.
"אני כמעט השתגעתי" היא מספרת, "אבל למזלי המצב הנפשי שלי מראש היה טוב. התקופה בצבא, בשילוב של המסגרת הנוקשה והגיל המבלבל, היא לא פשוטה עבור רוב החיילים ושימוש בסם יכול להרוס חיים."
מה חשב הופמן
אלברט הופמן, גילה את ה-LSD באופן לא מכוון בשנת 1939 כשערך ניסוי שמטרתו להקל על נשים בהריון. החומר חדר לגופו והוא חווה "טריפ בהפתעה".
הופמן חשב בתחילה, עם הגילוי, שיהיה נכון לתת לפועלים במפעל את הסם במינון נמוך על מנת לשפר את יעילותם בתפקיד, שכן הסם כאמור מגביר את התפקוד המוחי. אך מה מבין תכניתו המקורית לבין השימוש בפועל לאורך ההיסטוריה? כנראה שלא נשאר הרבה.
הצבא הבריטי למשל, ערך ניסוי בו חיילי חי"ר קיבלו מנה קטנה של הסם במטרה לראות האם אכן משתפרת היעילות. בפועל החיילים התפזרו לחלוטין, החלו לטפס על עצים, להתפוצץ מצחוק, ואף המפקד הודיע כי אינו כשיר לעמוד במשימה שקיבלו – וכל זה כשהחיילים כמובן אינם ילדים כמו בארץ, אלא אנשים בוגרים ואפילו בעלי משפחות.
חווית ה- LSD יכולה להיות משנת חיים, ובתקופות מטלטלות כמו השירות הצבאי, בטרם התייצבו והתגבשו האישיות ויכולת קבלת ההחלטות של החיילים הצעירים, תוך שיקולים חיצוניים כמו לחצים חברתיים, היא עלולה לגרום נזק בלתי הפיך.
