כידוע, שירות צבאי הוא חובה כמעט לכל צעיר או צעירה בישראל. מדובר במערכת נוקשה מאוד ולא ניתן להיעדר ממנה אלא בגין מצב רפואי מאובחן, יום חופש או אישור מיוחד. עם זאת, עדיין ישנם חיילים שאינם מתייצבים כחוק לשירותם הצבאי הסדיר וצה"ל מכיר בכך כעבירה. חשוב לעמוד על ההבדל בין המונחים "עריק" ו"נפקד" – נפקד הוא חייל שנעדר מתקופה של עשרים וארבע שעות ועד עשרים ואחד ימים רצופים ועריק הוא חייל שנעדר עשרים ואחד ימים רצופים ומעלה.
הפקודה
על פי פקודת מטכ"ל 31.0513 "היעדרות משידור סדיר" ופקודת מטכ"ל 31.0521 "היעדרות משירות מילואים", נקבעו ההגדרות לחייל נפקד או למשרת מילואים נפקד. זהו הניסוח:
'נפקד' – כמפורט להלן:
- חייל שנקרא להתייצב לשירות, ולא התייצב במועד שנקבע.
- חייל שעזב את יחידתו או את תפקידו ברשות, אך לא חזר בזמן.
- חייל שלא נמצא במקום שהיה צריך להימצא בו באותו זמן, לרבות חייל שיצא מן הארץ ללא קבלת היתר על-פי פקודות הצבא.
- חייל שנשלח מיחידתו ליחידה אחרת, ולא התייצב ביחידה החדשה במועד אשר נאמר לו".
התוקף לפקודה זו ניתן מתוקף סעיף 92 וסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.
עריקה (תיקון מס' 68) תשע"ו-2016
- חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים.
העדר מן השירות שלא ברשות (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964
- חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.
הדין על נפקדות
חשוב לדעת – היעדרות שנמשכת מעל עשרים וארבע שעות תיחשב כתב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית). הכוונה היא שעל כל יום שבו החייל נעדר ממחויבויותיו הצבאיות ללא אישור, יתווסף יום נוסף למשך שירותו הצבאי. כמו גם, היעדרות מעל עשרים וארבע שעות תגרור הורדה במשכורת באופן יחסי התואם את משך ההיעדרות.
במידה ומדובר בנפקדות שאינה עריקה, כלומר היעדרות שנמשכת לא יותר מעשרים ואחד ימים, יעמוד החייל לדין משמעתי. כאשר חייל עומד לדין משמעתי הוא נשפט ביחידה שלו ולרוב נשפט על ידי מפקדיו, בעוד הליך בבית המשפט הצבאי ינוהל על ידי תובע צבאי ושופטים צבאיים. הענישה בהליך משמעתי משתנה בהתאם לאורך ההיעדרות ולדרגת הקצין השופט. לדוגמא, קצין שיפוט זוטר לא יכול לרתק חייל ליותר משבעה ימים, בעוד קצין שיפוט בכיר בדרגת אלוף משנה ומעלה רשאי לרתק חייל לתקופה של עד שלושים וחמישה ימים.
ישנם כמה סוגי עונשים שאפשר להטיל בהליך משמעתי: קנס כספי, הורדה בדרגה לחייל שנמצא בשירות חובה, התראה (אזהרה), נזיפה ונזיפה חמורה, שלילת רישיון נהיגה צבאי, ריתוק לבסיס הצבאי של החייל או מחבוש – מאסר במתקן כליאה צבאי.
תהליך הערעור על דין משמעתי
בדומה לתהליכים משפטיים אחרים, גם על הדין המשמעתי ניתן לערער. עם זאת, חשוב לדעת שניתן לערער על תוצאות הדיון פעם אחת בלבד. הקצין המקבל את בקשת הערר יכול לקבל או לדחות את הערעור, להחמיר את העונש או להקל בו. כמו כן, לכל חייל יש זכות לבקש בקשת המתקה: מפקד בדרגת אלוף יקבל את הפנייה להקלה בעונש, והוא מוסמך להפחית את העונש, לדחות את הפנייה או לבטל את הענישה.
אמנם בתהליך זה החייל אינו מלווה בייצוג משפטי, אך הוא רשאי להתייעץ עם סנגור צבאי או עם עורך דין צבאי מטעמו על מנת לקבל כלים להתנהגות בהליך הדין המשמעתי תוך תקווה לביטול העילה להעמדתו לדין או עונש מקל יותר.
הדין על נפקדות – משרתי מילואים
אם אדם מוגדר כמשרת מילואים פעיל, מוטלת עליו אחריות חוקית להיענות לצווים שמקבל מהצבא. אם אינו מתייצב ביחידתו בהתאם לצו המילואים שקיבל (בכתובתו המעודכנת) הוא יכול להיחשב כנפקד ואחרי תקופה מסוימת – כעריק. ולכן, על משרת מילואים פעיל אחריות לעדכן את הצבא בפרטיו האישיים.
במידה ומשרת המילואים התייצב ורק לאחר מכן חדל מלהגיע – עד 15 ימים רצופים ייחשב כנפקד, בעוד שמשרת מילואים שלא התייצב כלל, ייחשב נפקד עד 20 ימי היעדרות.
הדין על עריקות – משרתי מילואים
משרת מילואים מחויב להיענות לצווים שמקבל מהצבא. אם אינו מתייצב ביחידתו בהתאם לצו המילואים שקיבל (בכתובתו המעודכנת) ייחשב כעריק. ולכן, על משרת מילואים פעיל אחריות לעדכן את הצבא בפרטיו האישיים.
במידה ומשרת המילואים התייצב ורק לאחר מכן חדל מלהגיע – רק לאחר 15 ימים רצופים ייחשב כעריק, בעוד שמשרת מילואים שלא התייצב כלל, ייחשב עריק מהיום ה- 20 להיעדרותו.
מיותר לומר שצה"ל אינו רואה היעדרות ואי – מילוי תפקיד בעין יפה. נפקדות ממושכת עשויה להוביל לעריקות, שדינה מחמיר עוד יותר. למרות שנפקד אינו מגיע לבית הדין הצבאי ואינו זקוק לייצוג משפטי, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי הבקיא בדיני הצבא על מנת להקל על הענישה. סיבות אישיות יכולות להוות עילה להמתקת העונש ולעיתים גם לביטולו, ולכן מומלץ לחייל נפקד להיעזר בטפסים והוכחות התומכים בהיעדרותו, כמו חוות דעת רפואיות ונפשיות, טפסים המוכיחים מצב כלכלי או משפחתי מורכב וכו'.
נפקדות הוא מונח שמוכר לכל מי ששירת בצבא במדינת ישראל (ומכיוון שהשירות בישראל הוא חובה – זהו מונח שמרבית האוכלוסייה ככל הנראה מכירה).
אז מהי בעצם נפקדות מהצבא, מה ההשלכות הנלוות אליה, וכיצד תוכלו להימנע ממנה (יחסית בקלות)?
הגדרת הנפקדות
כידוע לכולם, הצבא הוא גוף בעל חוקים וכללים ברורים ונוקשים, שכל חייל נדרש לעמוד בהם. אחד מהחוקים הבסיסיים ביותר בצבא הוא החיוב של כל חייל להתייצב בבסיס בו הוא משרת, ולשרת שירות מלא ורצוף.
כאן נכנס בעצם המונח "נפקדות" – שפירושו אי התייצבות של חייל לבסיס בו הוא משרת או למקום אחר אליו הוא נדרש להגיע כחלק מהשירות הצבאי. המונח כולל גם איחורים משמעותיים ללא סיבה מוצדקת, ונטישת הבסיס בזמן שהחייל אמור לשהות בו.
המונח "נפקדות" חל על חייל שעובר עבירות אלו במשך כתקופה של עד עשרים ימים. אם עבירת העבירות נמשכת לתקופה של יותר מעשרים ימים – החייל מוגדר כעריק. העונש שיקבל חייל עריק עתיד להיות משמעותי יותר, וכן הטיפול בעניינו יוצא מהיחידה בה החייל משובץ – ועובר לטיפול המשטרה הצבאית.
סוגי נפקדות
לפי פקודת צה"ל, ישנם שני סוגים של נפקדות – כזו שנמשכת פחות מיממה (עשרים וארבע שעות), וכזו שנמשכת יותר מיממה.
מי שנעדר פחות מיממה לא צריך להשלים את זמן ההיעדרות לאחר תאריך השחרור הרשמי שלו, וכן הוא ימשיך לקבל את משכורתו הצבאית. בניגוד לכך, חייל שנעדר מעל יממה מהבסיס שלו ללא כל הצדקה – יצטרך להשלים את זמן ההיעדרות לאחר תאריך שחרורו, וכן משכורתו הצבאית תוקפא.
העונש שמקבל חייל נפקד
חייל שנפקד עומד למשפט מול קצין בכיר ביחידתו, שמוסמך לתת עונשים משמעתיים. העונש המקסימלי שניתן להשית בעבירת נפקדות הוא שלושים וחמישה ימי מחבוש. עם זאת, זהו אינו עונש אוטומטי – אלא משתנה בהתאם לנסיבות ולנתונים של כל חייל.
יש מספר נסיבות שיכולות להקל או להחמיר עם החייל. למשל, אם לחייל היו סיבות מוצדקות להיעדר מהבסיס בזמן השירות (מצב נפשי, כלכלי, פיזי ועוד), במידה וההיעדרות הייתה רק חלקית (בשעות מסוימות ולא לימים שלמים), וכן דרגתו ותפקידו הצבאי של החייל.
התייעצות עם עורך דין צבאי
יש להניח כי מרבית מקרי הנפקדות אינם נגמרים בעונש מאסר של שלוש שנים – שכן זהו עונש כבד ומשמעותי.
עם זאת, החייל לא יכול לסמוך על זה שהקצין שישפוט אותו יתחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות שגרמו לו להיעדר, ויקל בעונש שיש להשית עליו. מומלץ מאוד לכל חייל שעומד בפני משפט צבאי על נפקדות לשכור עורך דין צבאי.
עורך הדין הצבאי יכול להשתמש בניסיון הרב שהוא צבר במקרים קודמים שהוא טיפל בהם, וידע כיצד לעזור לחייל לקבל עונש מופחת על נפקדות – וייתכן אף שיצליח למנוע את ההכרח במשפט.
לסיום, נרצה להמליץ לכל חייל שקורא שורות אלו – במידה ויש לכם סיבה מוצדקת להיעדר מהגעה לבסיס הצבאי, אל תחכו שהימים יעברו וההשלכות ילכו ויהיו משמעותיות יותר. מחובתכם ליידע את המפקד הישיר שלכם על כל היעדרות, ולקבל את אישורו לכך (בין אם מדובר בכמה שעות שעליכם לצאת לבדיקה אצל רופא, ועד היעדרות של מספר ימים מסיבה מוצדקת כלשהי).
סביר להניח שאם הנסיבות אכן מוצדקות – לא תהיה כל מניעה מצד המפקד לאשר לכם את ההיעדרות, ואי לכך ההשלכות של הנפקדות הופכות להיות מיותרות לחלוטין.
ניתן להימנע מההשלכות של הנפקדות והעריקה מהצבא באמצעים פשוטים מאוד – ולכן האפשרות הטובה והיעילה ביותר היא לקבל את אישור המפקד שלכם.
