מילואים ומלחמה
מדינת ישראל ידעה 7 מלחמות לאורך 72 שנות קיומה. הממוצע עומד כיום על מלחמה כל עשר שנים וזאת מבלי לקחת בחשבון מבצעים ופעולות צבאיות רבות אחרות שדרשו מצה"ל לגייס כוחות מילואים.
מצב מלחמה, שבו אנו מנוסים כל כך, הוא אחד מהמצבים הרגישים ביותר בחיי האומה, במצב זה יש גיוס מילואים כללי בצווי 8 וזאת על מנת על לאייש תפקידים שונים בחזית ובעורף.
בעת קבלת צו 8, איש המילואים הממוצע (שלא קיבל פטור רשמי ממילואים) יודע היטב מה התפקיד אותו הוא אמור לבצע בזמן המלחמה. לא מדובר בהפתעה או במצב של חוסר ודאות בנוגע למיקום ההתייצבות, סוג היחידה והתפקיד הספציפי שאליו הוא מיועד.
צווי 8 מחולקים לא רק במצבי מלחמה (גם בפעולות או מבצעים) אך ברוב המקרים מדובר במצב קיצוני, מצב שבו המדינה והצבא מחויבים לגייס כוחות נוספים על מנת שיגבו ויעבו את הכוחות הסדירים בהגנה על גבולות המדינה ואזרחיה.
בשל הרגישות הגבוהה שקיימת בעת גיוס כוחות מילואים, עריקות של איש מילואים היא דבר שנתפס ברצינות רבה, יש לציין רצינות רבה יותר מאשר עריקות בתקופת שגרה ולכן חשוב להבהיר ולהסביר היטב את ההשלכות של עריקות ממלחמה.
עריקות ממילואים
עריקות בצבא הינה עבירה שבה החייל בורח או לא מתייצב ביחידה הצבאית אליה הוא מחויב. ב-21 הימים הראשונים של ההיעדרות החייל ייחשב כנפקד ולאחר תקופת זמן זו החייל יוגדר כעריק.
על מנת להבין את החומרה די להביט בתוצאותיה האפשריות: רישום פלילי במשטרת ישראל ועד עשר שנות מאסר. במצב שגרתי וממוצע, ישנם כ-4000 עריקים מצה"ל כאשר הסיבות לעריקה שלהם לרוב מתבססות על בעיות נפשיות, כלכליות או אידיאולוגיות.
עריקות ממילואים היא עבירה דומה שנוגעת במצב שבו איש מילואים קיבל צו מילואים כחוק, אך החליט על דעת עצמו שלא להתייצב ביחידה שאליה הוא נקרא מבלי שהוא מחזיק בסיבה מוצדקת, מאושרת וידועה מראש (לרוב סיבה נפשית או רפואית).
העבירה הזו מטופלת על ידי פרקליטות עריקים, שהיא הזרוע הביצועית לעניין זה בפרקליטות הצבאית. הפרקליטות היא זו שמגישה כתב אישום לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, אך ישנם מקרים מעטים בהם הפרקליט הצבאי הראשי מסתפק בדין משמעתי.
למעשה, מרגע שליחת צו המילואים, אנשי המילואים נמצאים תחת החוק הצבאי ולכן הפרקליטות יכולה להעמיד את אותו איש מילואים לדין על היעדרות משירות מילואים.
עריקות ממילואים במלחמה
כאמור, עריקות משירות סדיר או מילואים הינו חמור בפני עצמו, אך עריקות בזמן מלחמה הינה חמורה הרבה יותר משום שמדובר במצב רגיש ומיוחד שבו כל איש מילואים מחויב להגיע ליחידה המיועדת על מנת לתמוך בצבא במצב קיצוני של מלחמה.
הפעם האחרונה שמדינת ישראל נתקלה בכמות גדולה של עריקים בזמן מלחמה היתה במלחמת לבנון השנייה שהתרחשה בקיץ 2006.
בעת המלחמה ולאחריה, כחלק מהלקחים שהופקו, הצבא והפרקליטות הקשיחו עמדות בכל הנוגע לעריקות בכך שהשקיעו מאמצים רבים בתפיסת העריקים, אכיפת העבירה והגדלת חומרת הענישה.
מנגד, בעוד שהעונש המירבי על עריקות בזמן מלחמה היה 15 שנים, בשנת 2016 בוצע תיקון לחוק השיפוט הצבאי והוחלט שעריקות בזמן מלחמה או מצב חירום עלולה להוביל לעונש מקסימלי של 10 שנים.
למעשה, הפרוצדורה של אכיפת עבירת העריקות אינה שונה באופן משמעותי במצב שגרה או מלחמה. לעומת זאת, הענישה על עריקות ממילואים בזמן מלחמה חמורה מאוד והיא זו שמעידה על הדרך שבה העבירה הזו נתפסת בצבא, במערכת הביטחון ובחברה כולה.
חריגים
אמנם האחריות על שינוי כתובת מגורים של חייל מילואים היא על החייל עצמו, אך במקרים בהם צו המילואים לא הגיע ליעדו מסיבה כזאת או אחרת – הדבר יכול לעמוד לזכותו של החייל בעת בחינת עבירת העריקות בזמן מילואים.
כמו כן, גם אחרי שמתנהל ההליך מול הפרקליטות הצבאית, החייל יכול להעלות טענות בדבר כשירות נפשית ובריאותית לשירות מילואים. במידה והטענות הללו יתבררו כנכונות, הדבר יכול לסייע לחייל העריק בעת קביעת העונש.
מדינת ישראל מוקפת אויבים, כחלק מכך חיילים משוחררים מזומנים לשירות מילואים.
אבל מה אם חייל לא רוצה או לא יכול להגיע למילואים? מה אם זה קורה בזמן מלחמה? ריכזנו עבורכם את כל מה שאתם צריכים לדעת לפני שאתם מחליטים לא להתייצב למילואים.
מילואים
כל אזרח או תושב קבע ששירת בצבא ולא קיבל פטור, חייב בשירות מילואים. מטרת המילואים היא תגבור הצבא במצבי חירום ובשגרה. בפועל, רוב אזרחי המדינה פטורים ממילואים ורק 6% מהאוכלוסייה רשומים לשירות, ו 1.5% ממנה הם אנשי מילואים פעילים. זימון למילואים נעשה על ידי צו 8 שנשלח מהיחידה אליה משויך החייל. על פי החוק ניתן לזמן למילואים גברים עד גיל 40, במידה והיו קצינים ניתן לזמנם עד גיל 45. נשים לעומת זאת ישרתו במילואים עד גיל 38 או עד להריון ראשון.
עריקות ממילואים במלחמה
אנשי מילואים עוברים אימונים על מנת לשמור על כושר מבצעי, רובם מכירים היטב את תפקידם ומודעים לתפקיד עליהם לעשות בשגרה ובמלחמה. לרוב, קבלת צו 8 אינה מפתיעה את חיילי המילואים, בטח לא בזמן מלחמה. כל איש מילואים שקיבל צו 8 ומחליט שלא להגיע לשירות המילואים על דעת עצמו, יחשב לנפקד. תקופת הנפקדות תהיה החל מהיום הראשון ועד היום ה 20 לאי הגעתו של החייל למילואים. לאחר 21 יום, איש מילואים שלא יגיע לשירות יקרא עריק. במידה ואיש המילואים הגיע לשירות המילואים ובמהלכו החליט להעדר ממנו, הוא יחשב לעריק החל מיום ההיעדרות ה 15.
שפיטה וענישה
מרגע שליחת צו 8, איש המילואים נמצא תחת החוק הצבאי, ולכן עיקר הדין יעשה על ידי הצבא. הגישה כלפי אנשי מילואים היא מתירנית ביחס לחיילי החובה. עם זאת זמן מלחמה הוא מצב חירום, ולכן לעריקות בזמן זה יהיו עונשים חמורים יותר מאשר בשגרה.
איש מילואים נפקד ישפט ביחידתו, ועונשו יקבע בהתאם לנסיבות היעדרותו. עריק, לעומת זאת, ישפט בפרקליטות הצבאית, גם שם יתחשבו בגורמים לעבירה ובגורמים נוספים כמו מצבו הכלכלי והמשפחתי של העריק. לנפקדות ולעריקות בזמן מלחמה יש משקל רב בזמן המשפט, ובעונש שיתקבל.
כאמור, הענישה בגין עריקות משתנה בהתאם לנסיבות. באפשרות בית הדין להכניס את איש המילואים לכלא, לתת לו עונש כספי או להורידו בדרגה.
חייל מילואים שיעדר מעל שנה משירות המילואים, עלול לעמוד לדין פלילי בבית דין צבאי. שפיטה בדין פלילי משמעותה עונשים כבדים יותר, ורישום פלילי במשטרה.
איך בכל זאת אפשר להימנע ממילואים בצורה חוקית?
לאחר ההבנה שצה"ל לא רואה בעין יפה עריקי מילואים, בכל זאת יש מספר דרכים להימנע מימי המילואים בצורה חוקית:
הגשת טופס 58
טופס בקשה לשחרור ממילואים בשגרה ובחירום. על מנת להגיש את הטופס יש לעמוד בקריטריונים מסוימים וכדאי לבדוק את זכאותכם טרם הגשתו. תשובה תתקבל לרוב תוך 10 ימים, ובמידה והתקבלה תשובה שלילית, יש להתייצב לשירות המילואים כפי שמצוין בצו המילואים.
פטור ממילואים לתושב חוזר
במידה והנכם תושבים חוזרים ושהיתם בחו"ל בין 2-5 שנים, לא תהיו חייבים בשירות מילואים למשך חצי השנה הראשונה לאחר חזרתכם. בחצי השנה שלאחריה תהיו חייבים במקסימום 14 יום שירות מילואים. במידה ושהיתם בחו"ל יותר מ5 שנים תהיו פטורים משירות מילואים במשך שנה שלמה. על מנת לממש זכאות זאת יש להגיש בקשה ישירות ליחידה לאחר עדכון המעמד במשרד הפנים כתושב חוזר.
פטור ממילואים לסטודנטים או עובדים עצמאיים
במידה והינכם סטודנטים או עובדים עצמאיים ומועד המילואים לא מתאים לכם, ניתן להגיש בקשה לוועדה לתיאום מילואים לדחיית המילואים. הועדה תדון בבקשתכם לפי הצורך של הצבא, ככל הנראה בזמן מלחמה בקשתכם תדחה.
פטור ממילואים מסיבות משפחתיות
הורים יחידים, הורים שכולים, אנשי מילואים לקראת חתונה או בטיפולי פוריות יכולים גם הם להגיש בקשה לשלישות היחידה על מנת לקבל פטור ממילואים. טרם הפניה לבקשת הפטור מומלץ להתייעץ עם ארגונים המסייעים בהתנדבות בהגשת הפניה וקבלת הפטור בהתאם לסוגייה.
פטור על רקע בעיה בריאותית או נפשית
דרך נוספת שלא מתאימה לכולם, היא קבלת פטור ממילואים בשל בעיה נפשית או בריאותית. במידה והנכם זכאים לפטור תאלצו לעבור מספר שלבים עד לקבלתו, התהליך ארוך ולכן כדאי להסדיר את הפטור הזה מראש ולא לחכות לרגע קבלת צו המילואים. בין היתר חייל המילואים יזומן לוועדות רפואיות ויידרש להגיש מסמכים. במידה ואתם נמצאים באמצע הליך קבלת הפטור וקיבלתם זימון למילואים, יש להתייצב ביום שכתוב בצו, ולבקש לראות את רופא היחידה שיקבל החלטה בנוגע לשירות המילואים הספציפי.
צו מילואים שלא נשלח כחוק
אם הדרכים האלו לא רלוונטיות עבורכם ואתם לא זכאים לפטור או אין בידכם מספיק זמן כדי לקבל אחד, תוכלו לבדוק אם הצו שבידכם תקין. במידה וצו המילואים לא נשלח כחוק הוא מבוטל באופן אוטומטי, והצבא צריך להנפיק צו חדש ותקין. את תקינות הצו ניתן לבדוק מול עורך דין המתמחה בעניין.
אם הגעתם עד לכאן ולא מצאתם עצמכם זכאים לפטור כלשהו, כל שנותר לאחל לכם הוא שירות מילואים מהנה.
