בשנים האחרונות ישנה עלייה במספר השריפות בארץ. אנחנו שומעים לעיתים קרובות, לצערנו הרב, על קילומטרים רבים של יערות שנשרפו בעקבות השארת מנגל דולק בשטח פתוח.
ברוב המקרים מדובר במצבים שבהם אנשים ערכו מנגל פחמים ולא כיבו אחריהם את המנגל באופן מיטבי, כך שלאחר שאלה עזבו את המקום, הרוח גרמה לחידוש האש שדלקה בפחמים והביאה לדליקה של מחטי אורן או עלים שהיו באזור.
מה התוצאה של הדלקת מנגל בשטח שנעשתה בקלות ראש?
בעקבות תיאור תרחיש זה, נשרפו עצים רבים.
כל זאת בגלל הקלת ראש. אם אותם אנשים היו מוודאים כי המנגל כבוי לחלוטין תוך כיבוי האש באמצעות מים וזריקת חול על המנגל, המצב יכול היה להיראות אחרת.
איך ההקדמה הזו קשורה להדלקת אש בשטח צבאי?
שאלה מצוינת. הבאנו קודם לכן דוגמא למצב שבו אזרחים מדליקים מנגל בשטח רגיל. אם אתה חייל, בטח אתה מבין שמדובר באירוע חמור פי כמה אם הוא היה מתרחש בשטח צבאי.
מה החוק הצבאי אומר?
בסעיף 23 בבלמ"ס כתוב כי אסור להדליק אש בתוך מטעים, חורשות, שדה תבואה ושטחי גידול שנמצאים בקרבת עצמים דליקים.
בנוסף, בסעיפים נוספים בבלמ"ס מופיעה ההנחיה שניתן להדליק אש בשטח פתוח בלבד ויש לשים לב בעת ההבערה לכיוון הרוח כדי שהאש לא תעבור חלילה באמצעות התפשטות של גיצים אל מבנים שנמצאים במרחק מה משם (הכוונה לאוהלים, מטעים, חורשות וכל שאר האזורים שהובאו קודם לכן).
ההנחיות הן לוודא כי טרם הבערת האש יש לבדוק כי ישנם אמצעי כיבוי בקרבת מקום, כאלו שיוכלו לשמש את החיילים במקרה הצורך.
בסעיף 26 כתוב כי אין להבעיר אש בשטח פתוח שיש בו צמחייה, אלא אם יש מפקד אחראי במקום שבירר שננקטו כל האמצעים למניעה של דליקות במקום (שהעשבים שמסביב למקום האש ייעקרו ממקומם, שמרחק הבערת האש יהיה גדול יותר מ3 מטרים מכל עץ שבסביבה וכו').
חייל שמדליק אש בשטח צבאי מסתכן בפגיעה ברכוש צה"ל מכיוון שיכול להיווצר מצב שבו הגיצים יעופו למתקנים שנמצאים מסביב למדורה ובכך להביא לשריפה של מבני צה"ל.
