מראשית ימיה של מדינת ישראל, קיים בה חוק גיוס חובה (בהתאם לחוק שירות הביטחון).
טירונות, שמירות, מסעות ובוחני מסלול הפכו לחלק בלתי נפרד ממסלול החיים הישראלי.
חובת השירות חלה על כל אזרח/ית או תושב/ת המגיע/ה לגיל 18, למעט מי שמוחרג בחוק כאלו הפטורים ממנו – על סעיפי דת, נישואין (נשים), הריון, בני מיעוטים ופטור חוסר התאמה.
מה הוא פטור חוסר התאמה? אילו סוגים קיימים? מי עונה על הקריטריונים לקבלו? התשובות לכל השאלות הללו ועוד ממש כאן.
סוגי פטור אי ההתאמה
פטור מקדים גיוס
בצו הראשון נבחנת מידת המסוגלות של המועמדים לשירות הביטחון (מלש"בים) לצלוח את שירותם הצבאי. פטור זה ניתן לרוב למי שאותר כבעל עבר פלילי או נמצא במצב כלכלי/ משפחתי שלא מאפשר לו להתגייס.
הפטור מוענק ע"י הצבא ומוצע מטעמו ולרוב לא מתקבל במקרה והמלש"ב דרש אותו בעצמו.
פטור מקדים גיוס נוסף (ונדיר) הינו על סעיף "אי עמידה ברף הגיוס" – לרוב מוענק למי שנכשל במבחנים הפסיכומטריים בצו הראשון או לחילופין הציג מוטיבציה ירודה עד לא קיימת לשירות.
פטור בזמן השירות הצבאי
במקרה וחייל הוכר על ידי מפקדיו כלא כשיר להמשך שירות צבאי, עקב התנהגות בלתי הולמת כגון – עריקות ונפקדות, תקופת כליאה ממושכת, משפט צבאי והרשעה בנושאים פליליים (סחר בסמים, אלימות).
כל אזרח שסיים שירות צבאי מלא, זכאי למענק ופיקדון ללימודים. חשוב לדעת כי במקרה וחייל קיבל פטור משירות, ההטבות המגיעות לכל חייל משוחרר אינן חלות עליו. במקרה ושוחרר אחרי יותר מ- 12 חודשים, יוחתם החייל בוועדת השחרור על טופס ויתור על הטבות אלו.
משוחררים רבים פונים לייעוץ משפטי על מנת להשיב את ההטבות עליהן חתמו ויתור.
פטור אי התאמה איננו זהה ל"פרופיל 21" המוכר יותר בציבור, המשחרר משירות צבאי על סעיף בריאותי פיזי או נפשי. על מנת לקבלו, על המלש"ב לעבור סדרת בדיקות אצל רופא או קצין בריאות הנפש ולאחר מכן ועדה רפואית שיוכלו להכריע לגבי מידת מסוגלות של המלש"ב להתגייס.
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2009 מבקר בחריפות את העלייה בכמות החיילים הזכאים לפטור אי התאמה במהלך שירותם. כתגובה לדו"ח בתקופת שירותו של הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, הוקשחו התנאים לקבלת פטור אי התאמה, ובהתאמה ישנן יותר מסגרות מלוות לחיילים שהועמדו לוועדות פטור ולבסוף הוחלט שימשיכו בשירותם.
