כידוע, המערכת הצבאית מנסה להתחשב באוכלוסיות השונות והייחודיות שנמצאות בקרבה. ישנה הבנה שהמערכת הצה"לית אינה מתאימה לכל אורח חיים ובמקרים מסוימים גם עשויה להקשות על אנשים שמנהלים אורח חיים דתי שמרני וקפדן ולקיים את אמונותיהם לפי ראות עיניהם. לכן, אוכלוסיות ספציפיות יזכו לפטור מלא משירות צבאי בשל אורח החיים הדתי שהן מנהלות. עם זאת, חשוב לזכור כי צה"ל אינו מחלק פטורים ללא בדיקה מקדימה, וכל בקשה לפטור על רקע אורח חיים דתי מצריכה הוכחות חותכות באשר לקיום אורח חיים זה.
נשים דתיות
נשים יהודיות שמנהלות אורח חיים דתי, אינן מחויבות בגיוס, שלא כמו הגברים הדתיים שחייבים בגיוס. כמובן שהן יכולות להתגייס במידה ומעוניינות בכך, ואף ניתן לראות נשים דתיות רבות בדרגות בכירות בצה"ל. הפטור שניתן להן נובע מההבנה שנשים דתיות לרוב מעוניינות בניהול אורח חיים צנוע ומסורתי, שערכיו עשויים להתנגש עם אורח החיים החילוני הנהוג בבסיסים השונים בצה"ל, שבו אין חיוב על שמירת שבת, נהלי כשרות מסוימים והפרדה בין גברים ונשים. נערה שבתהליכי הצו ראשון שלה מבקשת להצהיר על דתה, מתבקשת להגיש תצהיר בפני שופט בבית משפט אזרחי או בפני דיין בבית דין רבני. בשנים האחרונות נתגלה כי נשים רבות מזייפות אורח חיים דתי על מנת לקבל שחרור מהצבא ולכן הצהרות דת נבדקות בצורה מקיפה יותר. חשוב לדעת, שאת אותו הפטור שנערה דתייה מקבלת, ניתן לקבל גם על ידי הצהרה על הווי משפחתי דתי, במקרה והגיוס לצה"ל ייפגע באמונה של המשפחה.
לפי ס' 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986על הנערה המבקשת פטור, לציין בתצהירה כי סיבותיה לבקש פטור משירות הביטחון נובעות מאורח חייה הדתי. כמו כן, עליה להצהיר כי היא שומרת על כשרות הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי וכי אינה נוסעת בשבת. לאחר מכן, עליה להגיש את התצהיר ללשכת הגיוס אליה זומנה. הנערה יכולה להגיש את התצהיר מגיל שש עשרה וחצי לפי התאריך העברי של הולדתה, ולא מאוחר מתשעים ימים לפני מועד גיוסה.
במידה והנערה עונה על התנאים הבסיסיים, היא תזכה לפטור אוטומטי. ישנן חריגויות שיצריכו ריאיון מיוחד. למשל, אם לא למדה במערכת החינוך הדתית. כמו כן, לצה"ל יש סמכות להיעזר ברשתות החברתית של אותה הנערה על מנת להבין אם אכן מדובר בנערה שמקיימת אורח חיים דתי המצדיק פטור מהצבא. אם עלה חשד מהפרופיל שלה ברשתות החברתיות או מכל מקור אחר, רשאי הצבא לזמן את הנערה לריאיון מיוחד, שעשוי להיות מעט פולשני בשאלותיו.
לאחר שהנערה מקבלת פטור, צה"ל אינו מוודא את דתיותה ואת אורחות חייה, אך אם הוא מתוודע לכך שהנערה אינה מנהלת אורח חיים דתי כפי שהצהירה, הוא רשאי לזמן אותה לוועדת דת, לבטל את הפטור שלה ואפילו להפנות אותה לחקירה במשטרה.
כמו כל תהליך בצה"ל, תהליך הצהרת הדת עשוי להיות ארוך ומייגע ולכן מומלץ להיאזר בסובלנות ולהגיש את כל הטפסים הנדרשים בהקדם האפשרי, על מנת לא להגיע למצב של חריגה מלוחות הזמנים ולצורך בסיוע משפטי.
גברים דתיים
גברים יהודים המקיימים אורח חיים דתי, אינם זכאים לפטור מהצבא. כידוע, בשנים האחרונות התחוללה סערה ציבורית הנוגעת לגיוס חרדים, סוגיה שחוזרת ונדונה בבית המשפט העליון. כידוע, במשך שנים רבות היה נהוג הסדר "תורתם אמונתם", שהתיר לבני ישיבות תורניות לקבל פטור במידה וניהלו אורח חיים חרדי הכולל בתוכו למידה ענפה ומרובת שעות, מתוך כבוד למקומם בחברה הישראלית ולמסורת היהודית.
ההסדר כעת אינו מקנה לחרדים פטור. הוא מאפשר להם לדחות את שירותם מדי שנה עד גיל 24. נקבע כי ב- 2023 ייבדק האם ההסדר הנוכחי אכן מגשים את יעדי הגיוס. הנושא מעורר רעש פוליטי גדול ואי ודאות ויחד עם התהפוכות הפוליטיות בשנה האחרונה ולכן ההסדר אינו נתפס כהסדר רשמי, במיוחד עקב הגעתו החוזרת ונשנה לדיונים בכנסת ולבית המשפט.
גברים דרוזים דתיים זכאים לפטור משירות צבאי. מספר הדרוזים הדתיים שאינם מתגייסים הוא נמוך, כיוון שרוב הדרוזים הצעירים בגילאי הגיוס אינם מנהלים אורח חיים דתי, אלא משתלבים בו מאוחר יותר בחייהם. נשים דרוזיות אינן חייבות בגיוס כלל.
