רקע
בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה גדולה במספר הנשים אשר משרתות שירות חובה משמעותי בצה"ל ובהמשך לכך, עלייה במספר הנשים אשר נקראות לשרת שירות מילואים. תהליך זה של גידול במספר המשרתות נוצר בעקבות שבירת תקרת הזכוכית של הנשים בישראל ופתיחת מסלולי שירות וקריירה חדשים לנשים בצה"ל. במקביל לעלייה במספר המשרתות בצבא, אנו עדים לעלייה במספר המבקשות פטור משירות חובה ומילואים בעקבות טעמים דתיים.
בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מזומנות למילואים. הסיבות לכך מגוונות וכוללות בעיקר את שבירת תקרת הזכוכית שהייתה קיימת עד היום. פתיחתם של תפקידים ותחומים חדשים בצה"ל הובילו לכך שיותר ויותר נשים מגיעות לתפקידי מפתח ולכן גם מזומנות למילואים באופן תכוף יותר.
אך במקרים מסוימים בנות שהיו חילוניות לפני ובזמן הצבא משתחררות ואחרי תקופה חוזרות בתשובה. או בנות דתיות שמתחתנות והווי המשפחה אינו עומד בקנה אחד עם העולם הצבאי. גם בצה"ל מודעים לנושא הזה ולכן הם מאפשרים לנשים דתיות לקבל פטור משירות מילואים.
כבר בשנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל נקבע על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון כי מי שמיועד לגיוס ומקיים אורח חיים דתי לחלוטין יזכה לפטור משירות בצבא ההגנה לישראל. לכן, נערות שמצהירות טרם הגיוס לשירות חובה על היותן דתיות, לא יגויסו לצבא ובהמשך גם לא יגויסו למילואים. תהליך הפטור עבור נשים, בתקופה שלפני שירות החובה, הינו פשוט למדי והוא מבוסס על הצהרה בלבד.
לעומת תהליך השחרור משירות חובה, תהליך השחרור ממילואים, איננו פשוט כאשר מדובר בנשים שביצעו שירות סדיר מלא. במקרה שבו חיילת מילואים מעוניינת לקבל פטור משירות מילואים בעקבות סיבה דתית, היא תצטרך להגיש בקשה לפטור מסיבות דתיות, בדומה לגברים. במסגרת בקשה זו תצטרך החיילת להצהיר על אורח חיים דתי ופירוט השינוי שעבר מאז סיימה את השירות הסדיר בתור חיילת מן המניין. במצב שכזה, הפטור לא ניתן באופן אוטומטי.
הבסיס לפטור
כפי שבנות לפני גיוס יכולות להצהיר על היותן דתיות ולקבל פטור מצה"ל, כך בדיוק גם עובד הפטור ממילואים. הגישה אומרת שלבחורה דתיה יכול להיות מאוד קשה במילואים או בסדיר ולכן הצבא מאפשר את הפטור הזה כמעט באופן גורף לנשים דתיות.
הסיבה לכך שזה כמעט באופן גורף, הינה העובדה שבשנים האחרונות עלה מספר הבנות שמצהירות על עצמן כדתיות כשלא כך הדבר. ולכן לפני קבלת הפטור משירות הנערה עשויה לעבור ועדת דת שתוודא ותבדוק שאכן ההצהרה עליה חתמה הנערה היא אמינה ואמיתית. כמו כן, הועדה ומי מבאי כוחה יכולים לבדוק ברשתות החברתיות בכדי לוודא שאכן אורח חייה של הנערה הוא עורך חיים דתי. עם כי לרוב נערות אשר לומדות בבית ספר דתי מקבלות את הפטור באופן אוטומטי.
הפטור ממילואים
כשמדובר על חיילת משוחררת צה"ל רוצה וצריך לבדוק מה השתנה לפתע שהחיילת מעכשיו אינה יכולה לשרת. ולכן הפטור אינו ניתן באופן אוטומטי. על החיילת להצהיר על היותה דתיה. ולאחר מכן היא תזומן לוועדת דת. בוועדה ישאלו אותה שאלות שונות, על היהדות ושמירת המצוות בכלל ועל עורך חייה בפרט.
במידה והחיילת הצהירה על היותה אישה דתיה אך הדבר נעשה שלא בתום לב, לצה"ל יש אפשרות לבטל את הפטור בטווח של עד שנה מיום קבלתו. במקרים מסוימים בהם עולה החשד כי החיילת אינה דוברת אמת, נציגי צה"ל יכולים לבדוק לעומק (גם לאחר קבלת הפטור), את הנתונים והפרטים של החיילת.
פטורים אחרים
אולם, חשוב לציין שבשונה מהגברים, לטובת הנשים עומדים פטורים אחרים וברוב המקרים ניתן יהיה להסתפק בהם. לדוגמא, חוק גיוס המילואים קובע כי נשים ישרתו במילואים עד גיל 38, כאשר בפועל צה"ל מפסיק לזמן נשים כבר כאשר הן מתקרבות לגיל 34. ללא קשר לגיל, נשים שמשרתות בתפקידים עורפיים או כתומכות לחימה סביר שבקושי יזומנו למילואים ואם כן אז מעט מאוד. כמו כן, נשים זכאיות לפטור מחמת נישואין, הריון ואימהות. כל אישה, ללא קשר לדתיותה, שנמצאת באחד מהתנאים האלה תוכל לקבל פטור באופן אוטומטי ולכן תהליך בקשת הפטור מטעמים דתיים מתייתר והופך ללא רלוונטי.
יש לזכור שלנשים ישנן אופציות רבות נוספות לקבלת פטור. אחת הסיבות העיקריות שנשים מקבלות פטור, היא אימהות, ברגע שאישה נכנסת להריון ראשון, צה"ל בוחר שלא לסכן אותה ואת עוברה ועל כן מעניק לה פטור אוטומטי (זאת כמובן במידה והאישה אינה מבקשת לבטל את הפטור). כמו כן, ניתן לקבל פטורים זמניים שמוענקים לפרק זמן מוגבל, זה יכול להיות לדחייה של צו מילואים ספציפי או לתקופת זמן מוגדרת. את הפטור הזמני ניתן לקבל מסיבות רבות ומגוונות המתייחסות למצב האישי והמשפחתי של החיילת. בתוך כך, ניתן לבקש פטור זמני על בסיס מצב רפואי (אישי או של מי מבני המשפחה הגרעינית), על בסיס לימודים ואף לאור תקופה לחוצה ועמוסה בעבודה.
חשוב גם לזכור שישנם מומחים לנושא הפטורים הצבאיים ובמידה ויש סוגיות בנושא או שמא הפטור בוטל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני צבא.
איך מקבלים את הפטור?
אם מבקשת הפטור מטעמים דתיים, איננה עומדת בכל אחד מהתנאים המצוינים לעיל היא תצטרך להגיש תצהיר בפני דיין בבית הדין הרבני או בפני שופט או בפני עורך דין צבאי על עצם היותה אישה שמקיימת אורח חיים דתי. צה"ל קובע מועדים מדויקים להגשת התצהיר, כאשר חריגה במועד תדחה על הסף את בקשת הפטור. המועד שצה"ל קובע הוא עד 30 ימים מיום קבלת ההודעה על ההתייצבות או עד 30 ימים מיום מועד ההתייצבות כפי שמופיע בצו הגיוס.
הפטור איננו אוטומטי, על מנת שהוא יאושר, יש להוכיח ולא רק להצהיר את עצם העובדה שאורח החיים הינו דתי לחלוטין. ככל שהדבר יוכח בצורה מהימנה יותר, כך הסבירות לקבלת הפטור גבוהה יותר. בימים אלו, בשל חוסר רצון לשרת שירות מילואים, צה"ל והוועדות המוסמכות לכך בודקים היטב את אמיתות הצהרת החיילים והחיילות לעומק וברצינות רבה. במסגרת הבדיקה עשויות להישאל שאלות לגבי הדת וגם עשויה להיערך סקירה של הרשתות החברתיות וביקורות פתע בביתה של החיילת המבקשת. כמו כן, תיעשה בדיקה מקיפה על השינוי בין תקופת החובה לתקופת המילואים וזאת עקב החשש שנשים חילוניות רבות משתמשות בתירוץ הדת על מנת לחמוק משירות מילואים.
חשוב לדעת
ככלל, הצבא לא רואה בעין יפה את "תרבות הפטורים" והרצון שעולה לאחרונה לקבל שחרור משירות צבאי ולכן, מומלץ לגשת לתהליך זה אך ורק אם יש בו מן האמת ולא להשתמש בערוץ זה כדי לקבל שחרור משירות מילואים. יש לזכור שקבלת פטור על בסיס מניעים שקריים נחשב לעבירה פלילית משום שמעורב בו תצהיר משפטי שקרי.
כמו כן, חשוב לדעת שפטור שניתן יכול גם להילקח בנסיבות מסוימות. כלומר, גם אם התגלה רק בדיעבד שהחיילת איננה מקיימת אורח חיים דתי, הפטור יכול להילקח והחיילת תזומן למילואים.
עד שלא ניתן הפטור באופן רשמי על ידי הוועדה, החיילת שמבקש את הפטור ממילואים תהא חייבת להתייצב למילואים אם קיבלה צו (בהתחשב במועד התצהיר שצריך להיות מוגש). היעדרות, נפקדות ועריקות בשלבי בקשת הפטור בוודאי לא יועילו ולכן מומלץ לציית להוראות הצבא ולהתייצב אם נדרש.
למקרים שבהם לא ניתן פטור קבוע ועדיין החיילת איננה יכולה להתייצב לשירות מילואים, ניתן להשתמש באופציית הפטור הזמני, בשל סיבות רפואיות, נפשיות, משפחתיות ותעסוקתיות.
