ייצוג בתיקי עריקות והשתמטות – מה חשוב לדעת?

מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) וחיילים רבים מוצאים שהמערכת הצבאית לא מתאימה להם, בין משיקולי מצפון ובין משיקולים כלכליים ועומס נפשי שהמערכת מייצרת.

חלקם כבר התגייסו והחליטו לעזוב וחלקם בחרו מלכתחילה שלא להתגייס.

במידה ואתם חלק מאחת הקבוצות חשוב שתדעו מה לעשות, עם מי להתייעץ ומי יכול להוציא אתכם מהמצב אליו נקלעתם כאילו לא קרה דבר..

 

קצת סדר – מי אמר 'חובת גיוס' ולא קיבל

חוק שירות בטחון הוא זה המסדיר את חובת הגיוס לצה"ל בקרב אזרחי ישראל. החוק נחקק מיד לאחר קום המדינה ובו נקבע כי כל אזרח חייב לשרת בצה"ל וזאת מהסיבה שהמדינה הייתה מצויה בראשית דרכה במלחמת קיום. עברו קצת יותר מ-70 שנים ועדיין ישנה חובת גיוס. צה"ל לא מפרסם את נתוני הגיוס המדויקים אך ידוע כי לאורך השנים ישנה ירידה מתמדת במספר המתגייסים.

 

מה בין עריקות להשתמטות

חוק השיפוט הצבאי מסדיר את השיפוט הצבאי בצה"ל וקובע באילו מצבים תעמדו לדין. בהקשרנו החוק מבדיל בין מספר מצבים:

העדר מן השירות שלא ברשות –

סעיף 94 לחוק עוסק בחייל שנעדר משירות צבאי, או מהמקום בו אמור היה להימצא ודינו מאסר עד 3 שנים (העונשים המצוינים בחוק הם מקסימליים). הסעיף מתייחס לעריקים משירות סדיר, משירות מילואים ולמשתמטי גיוס. זוהי עבירה מסוג עוון אשר היסוד הנפשי הנדרש הוא מודעות בלבד.

 

מתוך כוונה שלא לחזור –

סעיף 92 חמור בהרבה ועוסק בחייל שנעדר "מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא". זוהי עבירה חמורה מסוג פשע ודינה מאסר עד 7 שנים, במידה והחייל נעדר בזמן ביצוע פעילות מבצעית העונש יכול להגיע עד 10 שנים. אתם ודאי שואלים איך הצבא יודע מהי הכוונה של אותו עריק?! סעיף 93 אומר לנו שחייל שנעדר מהשירות במשך שנה וחצי שלא ברשות ישנה חזקה שאין לו כוונה לחזור (אלא אם כן יוכח אחרת).

 

השתמטות –

סעיף 102 לחוק קובע כי חייל שנעדר מהשירות שלא ברשות או שהטיל מום בגופו, או השתמש בטענות שווא כדי להשתמט מפעולה – דינו מאסר עד 4 שנים.

במידה ועשה מעשה להשתמט מתפקיד קרבי – דינו מאסר עד 15 שנים.

 

למה כל כך נורא להיות עריק?!

בכל אחד מהמצבים שהוזכרו לעיל העריק עתיד להתמודד עם שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא הכתמה בפלילים – חיילים רבים נוטים לחשוב שמה שקרה בצבא נשאר בצבא ותו לא. עריקות היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין, דבר שיצוין ברישום הפלילי של אותו אדם ועלול לפגוע בו בהמשך חייו במצבים שונים. (בעבר, כל הרשעה בתיקי עריקות הייתה נושאת עימה רישום של 17 שנים אך לאור שינויי חקיקה יש הקלות בנושא). רישום פלילי עלול להפריע לאדם בבואו להוציא ויזה למדינות מסוימות, תעודת יושר, רישיון נהיגה, עבודה בשירות המדינה או במקצועות מסוימים. הבעיה השנייה היא העונש – עונש על עבירות אלו יכול להגיע למספר רב של שנים ולכן יש לטפל במקרה ברצינות ובזהירות. המערכת הצבאית רואה בחומרה רבה את העבירות ועושה כל שביכולתה כדי לייצר הרתעה משמעותית לפיה מלש"בים וחיילים לא יבחרו בדרך זו.

 

אז מה עושים?!

מלש"בים

ראשית כל, מצאו לכם עו"ד צבאי הבקיא בתחום שילווה אתכם לאורך התהליך. בגיל 16 אתם מקבלים צו-ראשון וככל שתדעו מוקדם יותר מהן התוכניות שלכם לשירות הצבאי (או לייתר דיוק אי-התוכניות) כך תוכלו להתנהל בהתאם. במידה והחלטתם שאינכם רוצים להתגייס מן הראוי שילווה אתכם עו"ד הבקיא בתחום כדי שיוכל להדריך אתכם בכל שלבי הגיוס. ככל שתתחילו בתהליך מוקדם יותר כך יגדלו סיכוי הצלחתכם. עורך-דין טוב ידע להדריך אתכם כיצד להוציא פטור משירות צבאי בדרך בה לא ייווצר כתם כלשהו בקורות חייכם.

 

התגייסתם והבנתם שזה לא בשבילכם

ישנם גופים בצבא האחראים למצבים מסוג זה כמו נציב קבילות החיילים או גורמי קצין פניות הציבור. בכל סיטואציה בה חייל רוצה לעזוב את המסגרת הצבאית ישנה סיבה כלשהי. בין אם מדובר בקשיים כלכליים, משפחתיים או קשיים מנטליים בהשתלבות ובביצוע המשימות היומיומיות כדאי לפנות לגורמים הרלוונטיים ולהשיג מהם את האישורים הנדרשים על מנת להפסיק את השירות הצבאי. התהליך הוא ארוך ומלא בבירוקרטיה צבאית מעייפת ומתישה ולפיכך חשוב שיהיה לכם גורם משפטי צמוד שינחה אתכם כיצד להתנהל.

 

במידה וערקתם – האם להתייצב ביחידה או לחכות שיבואו אליכם?

שאלה ששואלים ריבם היא במידה וערקנו ואנו רוצים לפתור את המצב האם כדאי לנו לשוב ליחידה ולטפל במקרה בדרכי שלום או להנות מן ההפקר ולחכות עד ששוטרי מצ"ח יגיעו לביתי? (יחידת לוכדי העריקים של מצ"ח יכולה להפתיע אתכם באישון לילה ויש להם סמכות חוקית לבצע מעצר וחיפוש בביתכם). בית-הדין הצבאי רואה בחומרה רבה מצבים בהם הגיעו שוטרי מצ"ח לביתו של החייל ומאידך רואה בהתייצבות ביחידה אקט של לקיחת אחריות. גם כאן, חשוב להתייעץ עם גורם משפטי מוסמך טרם כל מהלך.

בכל מצב אחר בו נעצרתם באקראי על-ידי משטרת ישראל והועברתם למצ"ח (מתוקף היותכם עריקים) , נתפסתם בביקורת גבולות או שהגיעו לביתכם שוטרי מצ"ח אזי כבר לא מדובר בהמלצה ומחובתכם לדאוג לעצמכם לייעוץ משפטי. במידה וישנן בעיות כלכליות במציאת עורך-דין אזי הסנגוריה הצבאית אמורה לדאוג לכם לייצוג משפטי.

 

לסיכום – מה לקחת אתכם?

מצב של עריקות או השתמטות אינו נעים כלל אך במידה והחלטתם שזוהי דרככם כדאי שתעשו זאת כמו שצריך, באופן בו לא תענשו כלל או תקבלו עונש מינימלי. מעבר לעונש, חשוב לדאוג שהרישום הפלילי לא ילווה אתכם ויפריע לכם בעתיד. בהצלחה!