התייצבות לשירות צבאי היא אחד מעמודי התווך עליה בנויה החברה הישראלי, בשל כך היחס במערכת המשפט למי שמחליט לבצע עריקות או השתמטות הוא בהתאם. בתי הדין הצבאיים רואים בחומרה מעשים אלו והם בוחנים כל מקרה לגופו, בשל כך לעיקרון ייצוג עריקים / משתמטים משירות צבאי על ידי עורך דין צבאי יש חשיבות רבה מאד הן על סוג האישום והן על העונש שיוטל על מי שביצע את עבירות הללו.
היעדרות משירות, מושגים בסיסיים
המונחים נפקד, נפקדות, עריק והשתמטות הם מונחים המקובלים בשלישות הצהלית לסיטואציה שבה חייל סדיר או מילואים נעדר מחובת השירות הצבאי כאשר אין לו הרשות לכך ממפקדיו או הצדקה למעשיו. נפקד \ נפקדות – נפקדות בצבא היא כאמור הגדרה צהלית המציינת מצב שבו חייל נעדר מן השירות לפרק זמן עד 21 יום. עבירות הנפקדות מחולקות לשני סוגים:
- נפקדות קצרה – סיטואציה שבה חייל נעדר מן השירות לפרק זמן שלא עולה על 24 שעות. העבירה נחשבת לקלה באופן יחסי וככזאת משפט צבאי בגינה מתבצע על ידי קצין שיפוט מוסמך ביחידת החייל, במסגרת שיפוט זה יוכל קצין השיפוט היחידתי לגזור עד 8 ימי מחבוש על הנפקד.
- נפקדות ארוכה – נפקדות מן היחידה לפרק זמן הנע בין 24 שעות ל21 ימים. עבירה זאת באופן טבעי חמורה יותר בשל פרק הזמן שלה, אך עדיין היא נשפטת בתוך יחידת האם של החייל הנפקד בהליך של דין משמעתי. בסיטואציה זאת עונש המקסימום שיכול להינתן לחייל הנפקד הוא עד 35 ימי מחבוש, אם זאת אפשר להשתמש גם בעונשים אחרים דוגמת ריתוק, או עונש מחבוש קל יותר בהתאם לנסיבות.
- עריק \ עריקות – עריקות מהצבא תחשב עבור מי שנעדר מן השירות ללא סיבה או הצדקה לפרק זמן העולה על 21 ימים, כשלושה שבועות מלאים, משך הזמן של תקופת ההיעדרות הוא זה שיקבע האם חייל הוא נפקד או עריק.
- משתמט \ משתמט גיוס – משתמט נחשב כל אזרח ישראלי שחוק הגיוס חל עליו בהגיעו לגיל גיוס ומסיבה כלשהי לא התייצב ליום הגיוס הקבוע עבורו בצו הגיוס שנמסר לו על פי חוק הגיוס.
ההבחנה בין המונחים היא בעלת משמעות מכיוון שההליך המשמעתי והמשפטי המופעל אל מי שמבצע את עבירת ההשתמטות, שונה מזה המופנה כנגד עריקות או נפקדות. עריקות מהצבא תטופל על ידי בית הדין הצבאי בעוד שנפקדות תטופל בתוך היחידה, לעניין יש משמעות נוספת שכן שיפוט בתוך היחידה לא גורר איתו לרוב ענישה נלווית בעוד ששיפוט בבית דין צבאי יכול להוביל גם לרישום פלילי במסגרת האזרחית.
ההבדל בין משתמט וסוגי העריקים השונים
רבים נוטים להשתמש במונחים עריק ומשתמט בנשימה אחת ומכפיפים אותם אחת לשנייה, אך לא כך הוא הדבר. ישנן קטגוריות שונות לעריקות עבור חיילי הסדיר ויש שוני לעריקות חיילי מילואים, הכל קשור במעמדו של מבצע העבירה ובזמן תחילת ההיעדרות שלו מן השירות. יש חשיבות לבצע את ההבחנה בין הקטגוריות המשפטיות השונות, היות שלכל אחת משמעות שונה בעת הגשת כתב אישום מסוג זה לבית הדין הצבאי. לסוגיות אלו יהיו באופן ישיר גם השפעה על גזר הדין שיינתן לבסוף עבור מי שנאשם בהיעדרות מן השירות.
- משתמט גיוס – אזרח ישראלי או תושב קבע במדינה שחוק הגיוס חל עליו בהגיעו לגיל 18 ולא התייצב ביום הגיוס שנקבע לו.
- עריק בקום – מי שבמהלך שרשרת החיול שלו בזמן הצבתו ביחידת מיטב ( בקו"ם ) ביצע עריקות טרם הגיע אל יחידת האם שהיה מיועד אליה.
- עריק סדיר – מי שסיים את שרשרת החיול שלו, הגיע אל יחידת האם שלו ונעדר ממנה ללא אישור לתקופה העולה כאמור על 21 יום.
- עריק מילואים – חייל השייך לכוחות המילואים ולא התייצב לשירות מילואים אליו נקרא בצו מילואים.
ניתן להבין שברוב המקרים התביעה הצבאית תחמיר יתר על המידה בעונשם של עריקי הסדיר לעומת עריקי הבקו"ם מפאת הותק שלהם בצבא והבנתם העדיפה את המערכת וההשלכות של מעשיהם. מכיוון שכל דיון בעריקות או בהשתמטות מובא בפני בית דין צבאי, אזי רשאים הנאשמים לשכור את שירותיו של עורך דין צבאי. עורכי הדין המתמחים במערכת הצבאית מכירים את החוקים הצהליים ויש להם את היכולת להשפיע באופן מובהק על החלטות בית הדין הצבאי.
המדיניות המקובלת בעת העמדה לדין בגין עריקות
התביעה הצבאית לאורך השנים פיתחה מנגנון שיפוטי העוסק בסוגיית העריקות וההשתמטות מצה"ל והשירות הצבאי והיא פיתחה מעין סולם ענישה מסויים ביחס להגדרות העריקות שהסברנו בסעיף הקודם, מי שימצא אשם, יישפט על בסיס הקבוצה אליה הוא נמצא שייך, חשוב להבין ומומלץ ביותר לכל נאשם בעבירה המגיעה לפתחו של בית הדין הצבאי לשכור את שירותיו של עורך דין צבאי
עריק בקו"ם
כנגד עריק הבקו"ם יוגש כתב אישום צבאי עבור אחד משני המקרים הבאים :
- מי שמוגדר עריק בקו"ם ותקופת היעדרותו עולה על 180 יום מצטברים.
- אם עריק הבקו"ם עמד כבר למשפט בגין השתמטות או היעדרות טרם הגשת כתב האישום.
במידה וטרם חלפו 180 ימי היעדרות, יישפט הנאשם בדין משמעתי במסגרת הבקו"ם
עריק סדיר
מי שנחשב חייל סדיר ביחידת האם שלו ונעדר מעל ל100 ימים מצטברים, ובמידה והיעדרותו הנוכחית עולה על 30 יום, יוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי.
עריק מילואים
עבור מי שמוגדר עריק מילואים יוגש כתב אישום בבית דין צבאי בהנחה והוא שייך לאחת ההגדרות הבאות :
- מי שנעדר למעלה משנתיים מהיום בו היה אמור להתייצב לשירות מילואים העולה על חמישה ימים
- מי שנעדר למעלה משנה משירות מילואים לאחר שכבר ביצע היעדרות קודמת וטרם חלפו מאז 5 שנים, או אם מדובר על קצין.
משתמט
עבור מי שנחשב כמשתמט מהתייצבות לשירות צבאי וחלפו מעל 540 יום מאז תאריך ההתייצבות הנקוב בצו הגיוס, או לחלופין מיום שהבין שעליו להתייצב, יוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי.
ההליכים המקובלים בבית הדין בנוגע לעריקות או השתמטות
בית הדין הצבאי פועל באופן מסודר ובדומה לדין האזרחי גם עליו חל סדר דין מקובל הנהוג במקרים שונים, בעת טיפול בתיקי השתמטות או עריקות, מקובל סדר הדין הבא, מומלץ וחשוב עוד בטרם מתחיל ההליך המשפטי, כבר בשלב שבו מתבצע המעצר הראשוני בגין העבירות, לפנות לעורך דין צבאי מומחה לקבלת ייצוג משפטי הולם, אין להקל ראש בכך, חשיבותו של עורך הדין עבורכם במצבים כאלו היא בעלת משקל רב.
שלב ראשון, דיון בהארכת מעצר – שלב זה יתבצע אל מול שופט צבאי תוך 48 שעות מרגע המעצר, אם תחליט הפרקליטות הצבאית להימנע מהגשת כתב אישום, אלא להסתפק בדין משמעתי, לא יהיה צורך בהבאה בפני שופט. יש לציין שהדיונים בשלב זה בבית המשפט הצבאי הם פתוחים ויש אישור לנציגים מטעמכם, משפחה, או דורשי שלומכם בבית המשפט.
שלב שני, הגשת כתב אישום – במידה ויוחלט שהראיות כנגדכם מספיקות, יוגש כתב אישום על בסיס ראיות אלו, בשלב זה ייקבע סעיף העבירה שבגינה תואשמו, יש לכך משמעות עצומה, לעורך הדין שייצג אתכם יש את היכולת והידע להביא להקלה משמעותית בכתב האישום.
שלב שלישי, בקשת התביעה – על בסיס משך ההיעדרות תבקש התביעה בקשה להרחבת המושב המשפטי מדיון מול שופט אחד לדיון בפני שלושה שופטים, המשמעות לכך היא ברורה וקריטית עבור הנאשם, מכיוון שהכוונה של התביעה היא לבקש יותר משנת מאסר, זהו המקום בו חשיבות הייצוג המשפטי מגיעה אולי למקום החשוב ביותר, עורך הדין הצבאי ששכרתם את שירותיו יהיה חייב להסיר מעליכם סיכון שכזה.
שלב רביעי, הדיון המשפטי – בתי המשפט הצבאיים אינם מתנהלים לרוב באופן של מספר דיונים רב, לרוב הדיון המשפטי יתנהל בפעם אחת בבית דין צבאי שבו יועלו הטיעונים בעד ונגד, לכן ייצוג עריקים ומשתמטים ביום הזה הוא בעל חשיבות מרובה.
שלב חמישי, גזר הדין – שלב גזר הדין הוא מקום שבו עורך דין צבאי טוב יוכל לבקש עבורכם הסדר ענישה מקל שיפחית מאד את ימי המאסר שאתם עלולים לספוג בגזר הדין, בית הדין הצבאי קל יותר בענישה של ימי מחבוש מהדין האזרחי בשל מעמדו של החייל מול המערכת לעומת אזרח, קחו זאת בחשבון.
לייעוץ אישי צרו קשר עכשיו!
