פסקי דין צבאיים

מערכת השיפוט הצבאית:

בתי הדין הצבאיים הם חלק מן הרשות השופטת במדינת ישראל ופועלים מכוח חוק השיפוט הצבאי שנחקק בשנת 1955. זוהי מערכת משפט מקצועית ועצמאית שדנה בעבירות פליליות וצבאיות המיוחסות לחיילים ולאזרחים בעלי זיקה לצבא.

השופטים במערכת המשפט הצבאית מתמנים על ידי נשיא המדינה וזאת לאחר שנבחרו על ידי הוועדה לבחירת שופטים. ההבדל אם כן, בין המערכת הצבאית לאזרחית, מתבטא באופיו של הרכב השופטים. חלק מחברי ההרכב הנם קצינים שאינם משפטנים ואשר בעלי זיקה יחידתית למשרת הנשפט. יחד עם זאת, המגמה בבתי הדין היא להשגת רוב לבעלי ההכשרה המשפטית.

בבתי הדין הצבאיים שתי ערכאות: בית הדין הצבאי לערעורים ובתי דין מחוזיים של ערכאה ראשונה הפזורים ברחבי הארץ. על פסקי הדין של בית הדין הצבאי לערעורים ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון, אך רק ככל שמדובר בשאלה משפטית בעלת "חשיבות, קשיות או חידוש".

 

רקע לפסיקה הצבאית:

פסקי דין צבאיים מבטאים את ערכי צה"ל ונורמות ההתנהגות המצופות מחייליו. פסיקה זו עוסקת בנושאים שונים כמפורט להלן: עבירות המתה, עבירות ביטחון, עבירות מין, עבירות בנשק, אי שמירת נשק, שימוש בלתי חוקי בנשק, טוהר המידות, פגיעה בסדרי שלטון ומשפט, עבירות אלימות, התעללות ושררה כלפי פקודים, עבירות סמים, העדר מן השירות, עבירות רכוש ועוד.

הענישה המוטלת במסגרת פסקי הדין הצבאיים מגוונת מאין כמותה: החל מקנסות, מחבוש ומאסר ממושך, וכלה ברישום פלילי שייוותר עם החייל גם לאחר שחרורו מצה"ל.

לא רק פסיקת מערכת בתי המשפט האזרחית משפיעה ומפתחת את עולם המשפט במדינת ישראל ומדי פעם בפעם, פסיקות עקרוניות של ערכאות השיפוט הצבאיות – אלו המשמרות את המצב המשפטי הקיים ואלו המקדמות שינוי בהלכות קיימות – תורמות לעיצובו של עולם המשפט הישראלי גם כן. בכך הן משפיעות על גורלם של חיילים ואזרחים גם יחד.

פסיקות צבאיות משמעותיות:

בשאלות צבאיות מורכבות ובשאלות משפטיות מאתגרות, התוו בתי הדין הצבאיים אבני דרך משמעותיות. פסיקתם תרמה משמעותית לפיתוח ההלכה הפסוקה ושיקפה את המתחים הערכיים הקיימים בצבא ההגנה לישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית ובחברה הישראלית ככלל.

אסקור כעת מספר סוגיות משפטיות-צבאיות שהוו אבני דרך משמעותיות בפסיקת מערכת המשפט הצבאית:

• פסיקתו בית הדין הצבאי לערעורים בפרשת כפר קאסם משנת (1958): האירוע עסק במספר חיילי מג"ב שהורשעו בכך שקיימו פקודה לירות באזרחים ערבים-ישראליים, שהפרו מבלי ידיעתם את העוצר בכפר קאסם, ערב מבצע קדש. כתוצאה מאירוע זה, נהרגו 47 תושבים ובהם גם ילדים ונשים. בית הדין בערכאה הראשונה קבע כי מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל ולכן איננה יכולה להצדיק את ביצוע הירי על ידי החיילים.

בית הדין פסק כך: "סימן היכרה של פקודה 'בלתי חוקית בעליל' – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל הפקודה הנתונה ככתובת אזהרה האומרת: 'אסור!' לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת… אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת – זוהי מידת אי החוקיות 'בעליל' הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של החייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו". יש לציין כי הודגש שרק הוראות קיצוניות, אשר אי החוקיות בהן זועקת ומקוממת, תחשבנה לפקודות בלתי חוקיות.

בית המשפט הגבוה לצדק אימץ את המבחן שקבע בית הדין הצבאי לערעורים כאשר הורה על העמדתו לדין פלילי של מח"ט אשר פקד בתחילת האינתיפאדה הראשונה להוציא אנשים מביתם תוך כבילתם וחסימת פיהם, להכות אותם תוך שימוש באלות, על מנת לשבור ידיהם ורגליהם.

• פסיקת בית הדין הצבאי בעניין אנקונינה (1988): פסק דין זה היווה חלק משורה ארוכה של פסקי דין משמעותיים שניתנו על ידי בתי הדין הצבאיים אשר בחנו את אמות המידה המצופות ממפקדים ומחיילים גם יחד בזירות עימות באזורי יהודה, שומרון ועזה. בתי הדין בחנו את התנהגות אותם מפקדים וחיילים אשר נחשדו בביצוע עבירות פליליות החורגות מפעילות צבאית לגיטימית. בעניין אנקונינה דובר על הפעלת כוח קטלני כאשר בית המשפט בחן את הפעלת שיקול הדעת של החיילים המוצבים במחסום.
• פסיקת בית הדין הצבאי בעניין סגן בנימיני (1963) והתובע הראשי הצבאי (1962): בתי הדין פעלו לשם התוויית הגבולות הראויים למרחב הסיכון הסביר שמפקדים יכולים ליטול במהלך פעילות צבאית, להגדרת החובות המוטלות על מפקדים בהבטחת שלום החיילים הכפופים להם וכן לקביעת מידת האחריות המשפטית שתוטל על אותם מפקדים, ככל שחרגו מגדר המותר וככל שהסיכון לחיילים התממש.

 

פסיקה צבאית – הסתכלות עכשווית:

פסקי הדין הצבאיים משקפים את פניה הרבות של החברה הישראלית והיבטים חברתיים מגוונים הנוגעים לתפקידו של צה"ל כצבא העם, לצמצום הפערים החברתיים הקיימים בחברה הישראלית אשר מוצאים את ביטויים גם בפעילות מערכת המשפט הצבאית. כראייה לכך, בראשית שנת 2018 החל לפעול בית הדין הצבאי המשלב, הפועל בהתאם למודל "בתי המשפט הקהילתיים" המוכרים כיום בעולם. בית דין זה מבטא תפיסה שיקומית הרואה בהליך השיפוטי כלי לתיקון החברה ולמתן הזדמנות שנייה. בית הדין מתמקד בטיפול פרטני בנאשם במסגרת הצבאית, בשיתוף כוללני של גורמי רווחה וקהילה, תוך התבוננות על צורכי המשפחה, המערכת והחברה כולה.