מהי סמכותם של בתי הדין הצבאיים? במה שונה ההליך המשפטי הצבאי מההליך הפלילי הרגיל? האם האשמת שווא בעבירה חמורה משפיעה על הקריירה הצבאית של החייל?
סמכויות השיפוט של בתי הדין הצבאיים
יחידת בתי הדין הצבאיים מוסמכת בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (להלן: החוק) לתפקד כרשות השופטת בצה"ל. היא רשאית לדון בעניינים בהם בעת ביצוע העבירה היה המבצע חייל צה"ל בשירות סדיר או במילואים, בגין עבירות צבאיות ועבירות פליליות אחרות, בעניינים בהם מתקיימת זיקה בין העבירה לשירות הצבאי. במקרים מסוימים ניתנת להם האפשרות לדון גם מיועדים לשירות צבאי. הפרקליט הצבאי בהתאם לשיקול דעתו מחליט את מי להעמיד לדין בבית הדין, אולם תהיה העמדה לדין גם בעבירות חמורות, כמו עבירות סמים והטרדה מינית, שהדין המשמעתי לא חל עליהן. בעבירות חמורות, משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) מבצעת חקירה ומעבירה ממצאים לפרקליטות הצבאית. בעבירות קלות יותר קצין מהיחידה שמונה לשם כך עורך את החקירה ומעביר את ממצאיו לפרקליטות הצבאית. ההחלטה בידי הפרקליטות אם להגיש כתב אישום. אם היא מחליטה שכן, מועבר כתב האישום לבית הדין הצבאי.
ערכאות השיפוט
שתי ערכאות לבתי הדין הצבאיים: בתי הדין המחוזיים בערכאה הראשונה, בהם דנים נאשמים בדרגת טוראי עד דרגת רב-סרן בכל עבירה למעט עבירה שדינה מוות וכן בית הדין המיוחד בתל-אביב, המיועד לנאשמים שהם קצינים בדרגת סגן-אלוף ומעלה והדן בנושאים מורכבים. לצד כל בית-דין מחוזי, פועל בית-דין לענייני תעבורה. בערכאה שנייה נמצא בית הדין הצבאי לערעורים, המקביל לביהמ"ש העליון באפיק האזרחי.
ערעור
על פסקי הדין של בתי הדין המחוזיים ניתן לערער לבית-הדין הצבאי לערעורים ועל שלו ניתן לערער ברשות לביהמ"ש העליון, אולם לפי סעיף 440ט לחוק רק בשאלות משפטיות שיש בהן "חשיבות, קשיות או חידוש".
פומביות הדיון
הדיון בבתי הדין הצבאיים פומבי, חוץ ממקרים חריגים בהם יתקיים בדלתיים סגורות, המנויים בסעיף 324 לחוק, ביניהם סיבת חשש לביטחון המדינה, הגנה על המוסר, הגנה על נפגעי עבירות מין ועוד.
הליך המעצר הצבאי
חייל שנעצר בפקודת מעצר של המשטרה הצבאית, כך נקבע, בעת קיום חשד לעבירה פלילית, יובא לפני שופט צבאי בתוך 24 שעות ממועד מעצרו (חוץ מעצורים בגין היעדרות מהשירות ללא רשות). לחייל העצור או הנאשם זכאות לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, או לחילופין על-ידי עורך דין אזרחי שלו אישור מועדה מוסמכת להופיע בפני בית-דין צבאי. לאחר שמוגש כתב אישום, עומדת לנאשם זכות לעיין בחומרי החקירה המצויים בידי התביעה הצבאית. בית הדין מקריא לנאשם את כתב האישום ומוודא שהוא ברור ומובן לו. הדיון מתקיים בנוכחות החשוד ועורך הדין המייצג אותו. בית הדין בוחן את חומר הראיות ובידו ההחלטה האם לעצור את החשוד או לשחרר אותו על תנאי. לאחר מכן מגיע שלב ההוכחות, ולאחריו הכרעת בית הדין האם לזכות אותו מהאישומים המיוחסים לו, מחלקם, או להאשימו באופן מלא.
האשמת שווא
תלונת שווא, האשמת שווא או האשמה כוזבת, בבסיסה היא טענת אדם מסוים שנפגע באופן מסוים מאדם אחר, כשהפגיעה לא קרתה מעולם, או לחילופין, האשמת אדם בביצוע מעשה שלא ביצע כלל. מבחינה משפטית, ייתכן כי אדם מסוים מואשם בעבירה שלא ביצע, או שהעבירה נעשתה על-ידי אדם אחר, והוא עלול לעלות למשפט על לא עוול בכפו. גם בבתי הדין הצבאיים קרו מקרים מעולם. חיילים הואשמו בהחזקת סמים ובעבירות אחרות שונות ולאחר חקירה ארוכה ומתמשכת התברר כי היה מדובר בהאשמת שווא. הצבא ככלל רואה בעבירות שימוש והחזקת סמים כחמורות מאוד, כאשר ברוב המקרים המבצע עבירה כזו בהיותו בשירות יקבל עונש מאסר – גם אם עסקינן בסם שאינו כבד, או המדובר בשימוש שלא בעת שהייה בבסיס.
זיכוי חייל בבית דין צבאי מהאשמת שווא
על מנת לקבל זיכוי בבית-דין צבאי מעבירת האשמת שווא, יש מספר צעדים שחשוב לעשות ומישורים בהם רצוי לפעול בתור חייל.
קודם כל, אם מדובר בעבירת משמעת פעוטה יחסית, נראה שאין צורך בייצוג משפטי חיצוני שהרי ההליך נערך בתוך היחידה כאשר השופט הוא מפקד היחידה, ברמות הפלוגה או הגדוד. אולם במעבר לחשדות בשל עבירות חמורות יותר, בהליכים המזכירים את אלו הפליליים הרגילים, כדאי להשיג ייצוג משפטי מקצועי ולמצוא עורך-דין בעל ניסיון בתחום דיני הצבא וייצוג בתיקים בנושא. המשפט הפלילי האזרחי שונה מהמשפט הצבאי ויש צורך בגורם מכוון. למשל, עישון ג'וינט על ידי אזרח ברחוב, במדיניות האכיפה הקיימת, יכול לעבור בשקט בעת תפיסת השוטר את האזרח ובקשה פשוטה ממנו לכבות את הג'וינט. אמנם, אם מדובר בחייל הנעצר בשל אותה הסיבה, בית הדין עלול לגזור עליו חצי שנת מאסר ויותר.
השפעת האשמת השווא על החייל
חייל בשירותו הצבאי נחשב הרבה פעמים כבורג במערכת וגם אם מואשם לשווא בעבירה כלשהי שכלל לא ביצע, הוא עלול ליפול בין הכיסאות בהליכים המשפטיים השונים ולסיים את הקריירה הצבאית שלו בשל כך. התהליך המשפטי יכול להתארך ובכך להוות אבן נגף בשירות הצבאי. כלומר להאשמה בעבירות אלו תיתכן השפעה על תקופת השירות הצבאי והקריירה הצבאית בה מעוניין החייל, הגם שהינה האשמת שווא. להאשמת השווא גם השפעות פסיכולוגיות ויצירת תחושה של חוסר תמיכה ושבירת אמון מהמערכת הצבאית, כאשר לעתים מדובר בחיילי סיירת המגיעים לשירות עם המון מוטיבציה לתרום ולכבוש פסגות ונתקלים במערכת שהרבה פעמים תהיה אטומה. בקיצור, אם הינך חייל ואתה מואשם לשווא בהחזקת סמים למשל, שמור על זכות השתיקה ותשיג עורך דין שיפרט לך על זכויותיך ועל הדרך שאתה עומד לעבור בדרך לזיכוי שלך בבית הדין הצבאי.
