פקודה זו באה לעשות לנו סדר במונחי יסוד רפואיים של הצבא, כמו מהם גימלים ומה ההבדל בין גימלים לבתים? מה זה דלתים, כן מסתבר שיש גם מונח כזה! אז מתי אנחנו מקבלים כל אחד מהם ומה בעצם המשמעות והזכויות שנובעות מכך.
הפקודה גם מסבירה מהם בעצם הזכויות הרפואיות של חייל בזמן שירותו הצבאי ואם כך מה הזכויות של חייל בשירות מילואים? ומה בעצם ההבדלים?
מהן החובות הרפואיות שלנו כחיילים בצבא? אז הפקודה היא טיפה מסובכת, בואו נסביר במילים פשוטות מה היא בעצם אומרת.
גימלים? בתים? דלתים? מה ההבדל בעצם?
"בתים" – יום ב' הוא יום שבו רופא או חובש קובע כי החייל אינו כשיר לבצע את עבודתו או מוגבל בביצוע תפקידו ביחידה. תוקפו הוא עד היום שאחריו בשעה 08:00 בבוקר.
"גימלים" – יום ג' זהו אישור שיכול להינתן רק מגורם רפואה מוסמך כי החייל אינו רשאי לבצע כל פעולה והוא זקוק למנוחה מלאה. תוקפו הוא ל24 שעות מרגע האישור.
גימלים הם הוראה מחייבת וזוהי פקודה לכל דבר!
"דלתים" – יום ד' זהו יום שבו החייל מקבל אישור מהמפקד להיעדר משירות בשל בעיה רפואית להגדרתו של החייל.
כל אחד מהימים המצוינים כאן (כולל יום ג') יכולים להתקיים בבית או ביחידה לשיקול דעתו והחלטתו של הרופא! ובשל כך חשוב שיצוין בטופס היכן מתקיים יום המחלה.
חייל שנמצא בבית ואיננו בבסיס ואינו מרגיש טוב וזקוק לטיפול רפואי צריך לפנות למרפאה האזורית. אם אין מרפאה רפואית באזור מגוריך תוכל לגשת לסניף "ביקור רופא" באזור מגוריך, רשת מרפאות זו נכללת בהגדרת הפקודה של מרפאה אזורית.
אם כך מהם המקרים בהם חייל יפנה למיון?
צריך לבחון את האפשרויות בקפידה מכיוון שיש המון מקרים שבהם צה"ל לא יממן את הוצאות המיון והחייל יצטרך לשלם אותן מכספו. אז בעיקרון צה"ל הגדיר כמה מקרים שבהם הוא מחזיר לחייל החזר מלא, וזאת על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי :
פריקה של מפרק (כתף, מרפק, ברך), פציעה של הגוף הדורשת תפרים, כל שבר, חדירת גוף זר לעין או לדרכי הנשימה, טיפולים הקשורים למחלת הסרטן, טיפול בדממת, צירי לידה, פינוי באמבולנס, טיפול בחולי דיאליזה וכו'. כמובן שיש מקרים נוספים שמתווספים בכל שנה בהתאם לסטטיסטיקות רפואיות שונות.
כמובן שאם ישנו מקרה חריג שאינו מצוין למעלה, אך על פי שיקול דעתכם דרש פינוי למיון אפשר לפנות למפקדת קצין רפואה שיבחן את המקרה ויכול לאשר מימון של הוצאות המיון כמקרה פרטני.
עוד הבהרה חשובה:
חיילים רבים נוטים לפנות למיון בשל המיתוס השקרי שבמיון מקבלים גימלים ביתר קלות ולבסוף נאלצים לשלם עבור הוצאות המיון המיותרות בעצמם.
ישנה עוד נקודה חשובה והיא שכל חייל רשאי על פי הפקודה ליזום פנייה מיוזמתו (ועל חשבונו) לרופא אזרחי על מנת לקבל את חוות דעתו הרפואית, ועם זאת חשוב לדעת שאם חוות דעתו של הרופא לא אומצה ע"י רופא צבאי היא אינה מחייבת את צה"ל. עם זאת, רק רופא שהוא מומחה באותו התחום יכול להחליט לדחות את חוות הדעת.
ולצד כל הזכויות, ישנן גם חובות
החייל מחוייב לקבל את הטיפול הרפואי שהוקצה לו. אם חייל שקיבל גימלים בשל חוסר תפקודו ונמצא משוטט בלילה עם חברים עשויים להישפט על אי קיום פקודה.
חייל שנמצא בחו"ל מחויב לכסות את עצמו בביטוח חו"ל שכן צה"ל אינו מספק שירותי בריאות לחיילים השוהים בחו"ל.
פקודה זו באה לעשות לנו סדר במונחי יסוד רפואיים של הצבא, כמו מהם גימלים ומה ההבדל בין גימלים לבתים? מה זה דלתים, כן מסתבר שיש גם מונח כזה! אז מתי אנחנו מקבלים כל אחד מהם ומה בעצם המשמעות והזכויות שנובעות מכך.
הפקודה גם מסבירה מהם בעצם הזכויות הרפואיות של חייל בזמן שירותו הצבאי ואם כך מה הזכויות של חייל בשירות מילואים? ומה בעצם ההבדלים?
מהן החובות הרפואיות שלנו כחיילים בצבא? אז הפקודה היא טיפה מסובכת, בואו נסביר במילים פשוטות מה היא בעצם אומרת.
גימלים? בתים? דלתים? מה ההבדל בעצם?
"בתים" – יום ב' הוא יום שבו רופא או חובש קובע כי החייל אינו כשיר לבצע את עבודתו או מוגבל בביצוע תפקידו ביחידה. תוקפו הוא עד היום שאחריו בשעה 08:00 בבוקר.
"גימלים" – יום ג' זהו אישור שיכול להינתן רק מגורם רפואה מוסמך כי החייל אינו רשאי לבצע כל פעולה והוא זקוק למנוחה מלאה. תוקפו הוא ל24 שעות מרגע האישור.
גימלים הם הוראה מחייבת וזוהי פקודה לכל דבר!
"דלתים" – יום ד' זהו יום שבו החייל מקבל אישור מהמפקד להיעדר משירות בשל בעיה רפואית להגדרתו של החייל.
כל אחד מהימים המצוינים כאן (כולל יום ג') יכולים להתקיים בבית או ביחידה לשיקול דעתו והחלטתו של הרופא! ובשל כך חשוב שיצוין בטופס היכן מתקיים יום המחלה.
חייל שנמצא בבית ואיננו בבסיס ואינו מרגיש טוב וזקוק לטיפול רפואי צריך לפנות למרפאה האזורית. אם אין מרפאה רפואית באזור מגוריך תוכל לגשת לסניף "ביקור רופא" באזור מגוריך, רשת מרפאות זו נכללת בהגדרת הפקודה של מרפאה אזורית.
אם כך מהם המקרים בהם חייל יפנה למיון?
צריך לבחון את האפשרויות בקפידה מכיוון שיש המון מקרים שבהם צה"ל לא יממן את הוצאות המיון והחייל יצטרך לשלם אותן מכספו. אז בעיקרון צה"ל הגדיר כמה מקרים שבהם הוא מחזיר לחייל החזר מלא, וזאת על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי :
פריקה של מפרק (כתף, מרפק, ברך), פציעה של הגוף הדורשת תפרים, כל שבר, חדירת גוף זר לעין או לדרכי הנשימה, טיפולים הקשורים למחלת הסרטן, טיפול בדממת, צירי לידה, פינוי באמבולנס, טיפול בחולי דיאליזה וכו'. כמובן שיש מקרים נוספים שמתווספים בכל שנה בהתאם לסטטיסטיקות רפואיות שונות.
כמובן שאם ישנו מקרה חריג שאינו מצוין למעלה, אך על פי שיקול דעתכם דרש פינוי למיון אפשר לפנות למפקדת קצין רפואה שיבחן את המקרה ויכול לאשר מימון של הוצאות המיון כמקרה פרטני.
עוד הבהרה חשובה:
חיילים רבים נוטים לפנות למיון בשל המיתוס השקרי שבמיון מקבלים גימלים ביתר קלות ולבסוף נאלצים לשלם עבור הוצאות המיון המיותרות בעצמם.
ישנה עוד נקודה חשובה והיא שכל חייל רשאי על פי הפקודה ליזום פנייה מיוזמתו (ועל חשבונו) לרופא אזרחי על מנת לקבל את חוות דעתו הרפואית, ועם זאת חשוב לדעת שאם חוות דעתו של הרופא לא אומצה ע"י רופא צבאי היא אינה מחייבת את צה"ל. עם זאת, רק רופא שהוא מומחה באותו התחום יכול להחליט לדחות את חוות הדעת.
ולצד כל הזכויות, ישנן גם חובות
החייל מחוייב לקבל את הטיפול הרפואי שהוקצה לו. אם חייל שקיבל גימלים בשל חוסר תפקודו ונמצא משוטט בלילה עם חברים עשויים להישפט על אי קיום פקודה.
חייל שנמצא בחו"ל מחויב לכסות את עצמו בביטוח חו"ל שכן צה"ל אינו מספק שירותי בריאות לחיילים השוהים בחו"ל.
