למי זה חשוב?
נדיר למצוא אדם ששירת בצבא ומעולם לא זכה לקחת חלק בתענוג המפוקפק הקרוי – משפט צבאי. נדיר עוד יותר למצוא אדם שעבר את התהליך הנ"ל ויצא ממנו זכאי. לכן, עבור הרוב המוחץ, נוסדה פקודה "33.1010 – ריצוי עונש מאסר שהטיל בית דין צבאי", שנועדה להסדיר את המשך הטיפול באלו שהוחלט להעמידם לדין ושנמצאו אשמים.
מה היא כוללת?
הפקודה מחולקת לכמה תתי סעיפים שונים, אשר כל אחד מהם מתייחס לסוג אחר של משפט שעלול להתרחש במסגרת המשפט הצבאי. החל ממשפט רגיל הקרוי "בית דין צבאי", ועד למשפטי שדה אשר נערכים בעתות חירום. כמו כן היא מניחה התניות לקיום והוצאה לפועל של גזר הדין בכדי שיתבצע בצורה אחידה ונטולת (עד כמה שאפשר) שיקול דעת אישי של השופט.
אילו התניות?
אחריות הוצאה לפעול של גזר הדין –
נקבע בפקודה כי האחריות על מימוש גזר הדין חונה אצל מפקד היחידה אשר בה החייל משרת. לעומת זאת, אילו אם נקבע בגזר הדין כי עונש המאסר הינו על תנאי, האחריות אינה מוטלת על מפקד היחידה, ופרט לחובת הקראת גזר הדין על תנאי לנאשם, הפקודה לא כוללת חובות נוספות מבחינתו.
מועד הענישה –
הפקודה קובעת כי כל עונש מאסר בפועל ו/או ריתוק אשר הוחל על חייל, יהיה מחויב בביצועו החל מרגע סיום המשפט, אלא אם כן נקבע בפסק הדין אחרת. כמו כן, אילו הוחלט על דחיית מועד ביצוע גזר הדין,
אחריות וידוא ביצוע הענישה מוטלת על מפקד היחידה שבה משרת החייל שנשפט. במקרה שכזה יש לנפק לא פחות מ- 6 עותקים זהים של טופס הדחייה ל- 6 גופים שונים, בכדי לאשרר את דחיית הביצוע.
תחולה –
הפקודה מפרידה בין נאשמים שהינם חיילים לבין נאשמים שאינם. כאשר הנאשם אינו חייל בצה"ל, בסדיר או במילואים או בקבע, הפקודה מחייבת את מעצרו המיידי על ידי סמל בית הדין (החייל הנוסף שנוכח בכל משפט
צבאי, שאינו קשור באופן ישיר לעניין התביעה), אלא אם ננקב בפסק הדין מלכתחילה כי יש מועד תחילת ביצוע גזר הדין הינו בעתיד.
הוצאה לפועל של גזר הדין –
כאשר נאשם נמצא אשם בעבירה הגוררת עונש מאסר בפועל, הפקודה מחייבת את היחידה השופטת להקצות חייל טובת ליווי הנאשם אל בית המעצר. יתרה מכך, משהגיעו החייל וליוויו לבית המעצר, מחויבים הם לשאת טופס 3728 אשר מעיד כי הנידון עומד בפני כליאה. טופס אשר חייב לחזור אל בית הדין ששפט את החייל בתוך שבוע ימים עם חתימת מתקן הכליאה. היה וטופס שכזה לא חזר לבית הדין, יש להודיע על כך באופן דחוף לשורת קציני שלישות בכירים בפיקוד ובמפקדת החיל של אותו חייל נאשם.
אז רגע, הפקודה איתי או נגדי ?
ובכן התשובה כאן אינה חד משמעית. היות והפקודה טומנת בחובה כללים, אשר אי ציות להם עלול לפסול את פסק הדין ותוקפו, אכן יוכל נאשם לעשות בה שימוש למטרותיו המשפטיות. במידה ויצליח להוכיח כי נפל פגם בהליך המשפטי אותו עבר. עם זאת, נראה כי אלו מעטים ואינם מהווים חלק משמעותי בפקודה שרובה ככולה עוסק בהליך הבירוקרטי של הוצאה לפועל של גזר דין של חייל נאשם בכלל, ובהליך הבירוקרטי של כליאתו של האחרון בפרט. לכן ככל הנראה יהיה נכון לומר כי הפקודה מהווה יותר מכשיר בפני השופט למיצוי גזר דינו, מאשר גלגל הצלה לנאשם אשר שחפץ לערער על אישומו.
