יש כמה מקרים בצה"ל שבהם חייל מוגדר כלוקה במצוקה נפשית ומערך הצבא נרתם לעזור לו בדרכים שונות.
אז אם אתם מבחינים בהידרדרות חריגה בהתנהגות של חבר, בן זוג, הורה ואפילו מכר בבסיס הנה כל הדרכים להבחין ולהגדיר מי זכאי לעזרה מהצבא במקרים אלו, מה הם דרכי הפעולה ובעיקר מה ההליך שעובר אותו חייל הנמצא במצוקה נפשית.
מהם המקרים הנחשבים למצוקה נפשית בצה"ל ?
1. חייל שהתנהגותו מסכנת או עלולה לסכן את עצמו או את השוהים בקרבו.
2. התנהגויות או התבטאויות של החייל שבעיני מפקדיו או חבריו נחשבת כמעידה על מצוקה נפשית.
(התכנסות של החייל, התבטאויות שלא מתאימות לו ואופיין דיכאוני, אדישות סביבתית, שינויים קיצוניים בהתנהגות החייל ועוד).
3. כל מקרה הנראה בעיני המפקד כחריג ודרוש טיפול וראוי לבירור של גורמי מערך בריאות הנפש בצה"ל.
4. חבר ליחידה או משרת בקרבו שהבחין בהתנהגות חריגה המצביעה על מצוקה נפשית ידווח למפקדו או למפקד אחר והמפקד יעביר את החייל לגורמים שיכולים לעזור לו בהתאם למקרה.
כל חייל, גם מי שלא עונה על הגדרות המצוקה הנפשית שציינו קודם, רשאי לבקש ולקבל עזרה רפואית בכל שלב של השירות שלו כולל בשירות המילואים.
סדר פעולות המפקד לאחר שהבחין\דיווחו לו על חייל שנמצא במצוקה נפשית:
קודם כל המפקד יראיין את החייל, שאלות כלליות שמטרתן בתקווה גם להוות אוזן קשבת לחייל וגם לאבחן כמה חמור מצבו. לאחר מכן יפנה המפקד את החייל לבדיקה אצל רופא היחידה. הרופא יתרשם ממצבו של החייל ויחליט האם להעבירו להמשך טיפול אצל גורמי בריאות הנפש.
במידה ובגורמי בריאות הנפש הנמצאים בקצין העיר יחליטו להעביר את החייל להמשך טיפול ברשות הקב"ן (קצין בריאות הנפש) כמה אפשרויות והחלטות שהוא רשאי לקבל כדי להקל על מצבו הנפשי של החייל:
הוא יכול לשנות את הפרופיל הצבאי שלו ל42, משמע לשחרר אותו מהמשך השירות בצה"ל.
ישנן עוד אפשרויות, במידה והקב"ן מחליט שהחייל אכן יכול להמשיך את השירות, לדוגמא שינוי הת"ש (תנאי השירות): יציאות קבועות הביתה או לעיתים יותר דחופות, במידה והחייל משרת בבסיס סגור יכול הקב"ן להעביר אותו לבסיס פתוח קרוב לבית והחייל ישרת במתכונת של יומיות.
אם מצבו הנפשי של החייל מושפע ממצבו הכלכלי המשפחתי ישנה גם אופציה של מתן "מיוחדת"-חופשה מהצבא בעוד שהפז"ם אינו עוצר והחייל משתחרר במועד שנקבע כרגיל. המיוחדת יכולה להגיע לחופשה של עד כ-חודש ובצירוף עם אישור העבודה שינתן לחייל ע"י משקית הת"ש בבסיסו יוכל החייל למצוא עבודה ולעבוד בה במהלך החודש הזה. ברוב המקרים החייל יורשה לצאת חמשוש"ים או יועבר לבסיס שהמאפשר לו לעבוד במהלך שירותו ועד לסופו.
אם מצב החייל חמור והוא מהווה סכנה מיידית לעצמו ולאחרים:
המפקד חייב ורשאי למנוע מהחייל גישה לנשק ולמנות משגיחים על החייל. אותם משגיחים יהיו קצינים או חיילים בשירות קבע. אם תנאי היחידה לא מאפשרים זאת יהיו המשגיחים חיילים בשירות הסדיר. החייל יהיה תחת השגחת המשגיחים בנפרד משאר חיילי היחידה ועד להבאתו לבדיקה אצל גורם רפואי כשיר.
חשוב לציין, רמת החומרה של מצבו הנפשי של החייל נקבעת ע"י התרשמות הגורמים השונים שציינו בפסקאות הקודמות והיא אינה קבועה וגורפת. כל מקרה הוא מורכב בפני עצמו וההחלטות מתקבלות על סמך שיכלול של המון גורמים ביניהם גם היכרות מקדימה עם החייל, מצבו החברתי, המשפחתי כלכלי וכו'.
אחווה, רעות, ערבות הדדית
ישנם המון סיפורים מדהימים על חיילים שעזרו אחד לשני הן כלכלית והן חברתית. סיפורים מרגשים שמראים כמה השירות בצה"ל הוא מאחד ומרגש ומחדיר את ערכי צה"ל לנשמתם וחייהם של חיילים רבים ויוצרים חברות אמיתית רבת שנים.
אך לצערנו יש גם המון סיפורים שנגמרו בצורה טרגית וקשה. הדרך למנוע מעוד סיפורים כאלו לקרות היא להיות ערניים לחברים שלכם ולסביבה שלכם. להיות רגישים וערים למצוקות ולחוויות שאנשים מסביבנו עוברים, לא רק בצבא, במהלך כל החיים ! כמה פעולות קטנות יכולות להציל חיים ולמנוע אסון !
