השחרור מהצבא מתרחש כאשר הצבא מאשר לאדם שלא לשרת בצה"ל. השחרור יכול להינתן לאחר תום שירות החובה על פי חוק ולפני הגיוס או במהלך השירות עקב מצב מיוחד.
על פי החוק הישראלי, כל אזרח או תושב קבע בישראל מעל גיל 18 מחוייב בשירות צבאי. כמובן שלחוק זה יש חריגים רבים, הנובעים מהאוכלוסיות הייחודיות בישראל ומהנחת המוצא שלא כולן מתאימות למסגרת הצבאית.
כאמור, לא כל אוכלוסיה חייבת להתגייס. חוק שירות הביטחון מגדיר קריטריונים המסדירים את חובת הגיוס ואת הזכאות לפטור.
המגזר הערבי, הבדואיות, הצ'רקסיות והדרוזיות פטורות מגיוס.
בנות דתיות המגלות אורח חיים דתי זכאיות לפטור מהצבא אם הן רוצות. על הילדה להוכיח שסיבותיה לשחרורה הן מטעמי דת, וכי היא שומרת על כשרות מלאה ואינה נוסעת בשבת. גם נערה שטוענת שגיוסה יפגע בזהות הדתית של משפחתה יכולה להגיש בקשה לפטור מהצבא.
בניגוד לעבר, גברים חרדים אינם מקבלים פטור מטעמי דת, אך הם יכולים לדחות את מועד הגיוס אם הם לוקחים חלק בישיבה תורנית מוכרת שנה אחר שנה, עד למועד שבו יתאפשר להם להשתחרר מהכנסת. צָבָא. גברים דרוזים דתיים זכאים להשתחרר מהצבא בשל אי יכולתם לנהל אורח חיים דתי על פי שלטונם במסגרת הצבאית.
צה"ל מכיר בכך שיש אנשים שמטעמי מצפון אינם מוכנים לשרת בצה"ל, שמטבעם כמסגרת צבאית נוקטים באלימות ובלחימה. המבקשים פטור מטעמים מצפוניים חייבים להוכיח כי אינם מסוגלים בשום אופן להחזיק בנשק ולקבל את סמכות מפקדיהם וכי מצפונם אינו מאפשר להם לקחת חלק במערכת הצבאית.
פטור זה ניתן בצורה סלקטיבית ומחמירה, ומחייב התייצבות בפני ועדת מצפון המוודאת כי התביעה למצפון ופציפיזם מהווה חלק משמעותי בחייו של השראב, ואינה "הצגה" לשם היותה. השתחרר מהצבא.
לא כל אדם כשיר פיזית או נפשית לשרת בצבא, ובצה"ל מכירים בכך. על מנת להוכיח חוסר התאמה רפואית, על צבא ההגנה לישראל כבר בשלבי הצו הראשון להצטייד בטפסים רפואיים המוכיחים כי יש לו מגבלה בריאותית המשפיעה באופן דרסטי על תפקודו ועלולה להעניק את השירות הצבא עבורו הוא בלתי אפשרי. אפילו מסוכן.
תהליך מתן הפטור הרפואי הוא ארוך וכולל סדרת בדיקות, עמידה מול ועדה רפואית, בדיקה פרטנית של קצין בריאות הנפש או רופא צבאי, עד להכרעה האם קצין הצבא כשיר או לא. שירות צבאי. פטור מסוג זה ניתן לקבל גם במהלך השירות הצבאי אם חל שינוי משמעותי במצבו הרפואי של החייל. הפטור יינתן בצורת מתן פרופיל 21 – אי התאמה לשרת בצה"ל.
אישה נשואה אינה חייבת להתגייס, גם לא אישה בהריון או אם לתינוק.
חייל שבמהלך חייו התקשה להשתלב במסגרות ואינו מגלה נכונות ויכולת להשתלב במערכת הצבאית בצורה מינימלית, עשוי לקבל פטור בגין אי התאמה למסגרת. כמו כן, חייל שלא יעמוד בתפקידו הצבאי, מבצע עבירות רבות ומגיע לכלא, עלול לקבל פטור בשל "התנהגות רעה וחמורה".
מלש"ב שנולד בחו"ל ו/או חי כל חייו בחו"ל ו/או נמצא שם מרכז חייו, אינו חייב להתגייס. הדין שונה כאשר המלש"ב הוא בנם של שליחים השוהים בחו"ל על מנת לייצג את ישראל מטעם גופים מסוימים.
חלק מהפטורים ניתנים אוטומטית וחלקם דורשים בקשה מיוחדת. צה"ל אינו נותן פטורים בקלות, והוא רואה בגיוס כל מלש"ב כורח עליון, במיוחד גיוס גברים. תהליך קבלת הפטור יכול להיות תהליך ארוך, מסורבל ומייגע, למרבה הצער גם לא תמיד יעיל.
ניתן להגיש ערעור על כל אחת מהסיבות לפטור, אך לאחר שלב מסוים רשאי צה"ל לקבוע כי הזימון לגיוס הוא סופי. לכן, רצוי להתנהל מול הצבא בצורה חכמה ומסודרת, להחזיק במסמכים הנדרשים ולסייע במידת הצורך לגורם משפטי.
חייל שסיים את חובת השירות הצבאי על פי חוק, ישתחרר מהצבא ואף יקבל תעודת שחרור והטבות והטבות מהמדינה. החוק הכללי הוא 24 חודשי שירות לנשים ו-32 חודשי שירות לגברים, אך כמובן שיש חריגים לאוכלוסיות מיוחדות הדורשות זמן שירות קצר יותר, או חיילים שנשארים במערכת הצבאית בעקבות תפקיד מסוים או נרשמים לשירות קבע. .
היי, אני ניר ליסטר, עו"ד צבאי מעל ל-20 שנה והיום אני מנכ"ל של משרד עורכי הדין - ניר ליסטר. אני בעל תואר ראשון במשפטים, שני במנהל עסקים ובדרך לקבל דוקטורט. כעורך דין צבאי, עזרתי למעל ל-7,000 חיילים, מלשב"ים, אנשי מילואים וקבע בדיני צבא בכל התחומים. אחרי כל-כך הרבה מקרים בשנים האלו, אני מבין את הקושי שבמערכת הצבאית ויודע שעם הצבא קשה להתמודד לבד - וזו השליחות שלי. צוות המשרד שלי ואני נדאג שתקבלו מה שמגיע לכם!
יש לנו את הפתרון בשבילך!