לפי חוק שירות הביטחון, כל אזרח או תושב קבע שחי במדינת ישראל ומגיע לגיל 18, חייב בשירות צבאי. אך לחוק זה יש מספר חריגים ופטורים ממנו אזרחים בעלי בעיות רפואיות, נפשיות, בעלי עבר פלילי ועוד. במאמר זה נסקור בפניכם מי זכאי לצאת מהצבא על נפשי ואיך ניתן לעשות זאת.
מועמד לשירות ביטחון, או בקיצור מלש"ב, הוא כל צעיר שקיבל צו התייצבות בלשכת הגיוס הידוע גם כצו ראשון. ביום ההתייצבות המלש"ב עובר שלבי מיון שונים, אימות נתונים, מבחנים פסיכוטכניים, ראיון אישי, סיווג לקבוצת איכות וביקור אצל רופא צבאי. בתום חלק משלבים אלו נקבע עבור המלש"ב דירוגו על סמך ביצועיו ונתוניו. בין היתר לאחר יום ההתייצבות מקבל המלש"ב את הפרופיל הרפואי שלו.
מה זה פרופיל רפואי?
הפרופיל הרפואי ניתן ע"י צה"ל והוא מדד למידת ההתאמה והכשירות הרפואית והנפשית המלש"ב לשרת בתפקידים שונים. הפרופיל נקבע טרם הגיוס לצה"ל, משפיע על שיבוץ המלש"ב ומלווה אותו לאורך שירותו הצבאי כל עוד לא היה שינוי במצבו הרפואי או הנפשי של החייל. הפרופיל מסומן במספר, כשטווח המספרים נע בין 21 ל 97. פרופיל 97 מעיד שהחייל בריא לחלוטין וכשיר לשרת בכל התפקידים והיחידות, בעוד פרופיל 21, הנמוך ביותר, מעיד שהחייל אינו כשיר לשירות צבאי. הפרופיל הצבאי עלול להשתנות במהלך השירות הצבאי, וכך ניתן גם לקבל פרופיל 21 לאחר גיוס לצה"ל.
פרופיל 21.
בעלי פרופיל 21 לא כשירים לשירות צבאי בשל ליקוי גופני או נפשי אשר לא מאפשר שירות תקין. בעלי פרופיל זה יכולים לבחור להתנדב לשרת בצבא ויקבלו פרופיל חדש, פרופיל 25. כשמדובר בפטור רפואי ניתן לקבלו על ידי הועדה הרפואית של צה"ל, אשר קובעת את כשירותו של המלש"ב לשרת בהתאם לבדיקות רפואיות. תהליך קבלת פטור נפשי הוא שונה ומתחיל מחוץ לכותלי הצבא. המלש"ב צריך לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר ולהציג בפניו את הבעיות הנפשיות שלו ואת הסיבה שלדעתו אינו כשיר לשרת בצבא. בתום המפגש המלש"ב יקבל מכתב המלצה, אותו הוא צריך לשלוח ללשכת הגיוס בבקשה למפגש עם קצין בריאות הנפש. לאחר הפגישה עם קצין בריאות הנפש, או בקיצור קב"ן, מוחלט אם המלש"ב כשיר לשרת בצה"ל או שיש לקבל את בקשתו ולשחררו משירות צבאי. במידה והקב"ן מחליט שיש בסיס לקבלת פטור משירות צבאי, המלש"ב מופנה לפגישה עם פסיכיאטר צבאי וועדה רפואית.
לצאת מהצבא על נפשי – קצין בריאות הנפש
הקב"ן הוא פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי, אשר בסמכותו לתת הקלות בשירות הצבאי, לתת המלצה על פטור, לייעץ ולתמוך בחיילים המגיעים אליו. אורכה של פגישה עם קב"ן היא 20 דקות ועד שעה. במהלך הפגישה החייל או המלש"ב יענו על שאלות אודות המצוקה שחווים, רקע קודם, תפקוד והיסטוריה משפחתית. אין חובה לענות לשאלותיו של הקב"ן, ויתכן ויהיו מספר פגישות עימו עד קבלת זימון לפסיכאטר צבאי במידה והוא עצמו אינו כזה.
פסיכיאטר צבאי וועדה רפואית
פגישה עם פסיכיאטר צבאי דומה מאוד לפגישה עם קב"ן. במידה והפסיכיאטר יחליט על שחרור מצה"ל החייל יופנה לוועדה רפואית שהיא גם השלב האחרון בקבלת הפטור. בועדה הרפואית נערך אימות נתונים, אשר רק לאחר קבלת אישור מתקבל פטור משירות צבאי. משך הועדה הוא כחמש דקות, על כן במקרים רבים החייל לא מזומן אליה ומקבל את הפטור בדואר.
במקרה ולא התקבל אישור לפטור ניתן לפנות פעם נוספת לקב"ן ולבקש עזרה והכרה במצוקה הנפשית. על מנת לקבל התייחסות כבר בשלבים הראשונים של תהליך קבלת הפטור, כדאי לצרף מסמכים מתאימים מפסיכיאטר אזרחי.
השלכות לאחר השחרור
חיילים רבים מייחלים לקבל פרופיל 21 אשר מזכה אותם בפטור מהצבא, אך כשהפרופיל מתקבל עולים בליבם חששות כבדים. שירות צבאי במדינת ישראל נחשב לערך עליון עבור רבים מאזרחיה, כחלק מכך החברה לא תמיד רואה בעין יפה אנשים שלא שירתו בצבא. על מנת להימנע מאפליה עבור אותם אזרחים שלא יכלו לשרת מסיבות רפואיות או נפשיות, תוקן חוק שירות הביטחון. בחוק נאסר על כל אדם שלא רשאי לכך לשאול על נתוניו הצבאיים של האזרח, וכחלק מכך על הפרופיל הצבאי שלו. כמו כן אין דרך לדעת אם פרופיל 21 ניתן על רקע רפואי או נפשי מחוץ לצה"ל ומערכת הביטחון. בנוסף הוקמו תנועות וארגונים ששמו למטרה להילחם בתדמית השלילית שנוצרה לבעלי פרופיל 21, ולסייע בקבל פטור לזקוקים לכך. התדמית השלילית נוצרה בעיקר כתוצאה מחיילים בריאים שרצו לצאת מהמערכת הצבאית ועשו זאת באמצעות קבלת פרופיל 21. המערכת מאחלת לכל החיילים שזקוקים לכך לקבל את הפטור ולהיות בריאים במהרה.
