ביטול כתב אישום צבאי

חוקים. הם בסיסה של מערכת המשפט. כמו במערכת משפטית אזרחית גם המערכת המשפטית הצבאית מבוססת על חוקים שנועדו להגן ולשמור על הצדק, למען שני הצדדים – השופט והנשפט. כאשר חייל מקבל כתב אישום צבאי אין זה בהכרח שהוא אשם, אז איך משיגים ביטול כתב אישום צבאי? פה נכנס לתמונה סעיף 308 לחוק המשפט הצבאי ואיתו נתחיל; "הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי רשאים לבטל כתב אישום שהוגש לבית דין צבאי, בכל עת עד להכרעת הדין;".

 

תהליך כתב האישום

חקירה –

הצעד הראשון שנעשה כנגד חייל החשוד בביצוע עבירה עוד לפני הגשת כתב האישום הוא – החקירה. קרה וחייל הואשם בביצוע עבירה שנחשבת 'פשע' (עבירה שעל פי החוק העונש המקסימלי בגינה הוא מעל 3 שנות מאסר), החייל יקרא לחקירה. אם במהלך החקירה מוגש כנגד החייל כתב אישום, הוא יוזמן להציג טענות המסבירות את חפותו ומדוע יש להימנע מכתב האישום.

 

שימוע –

החייל מוזמן לתת טענותיו כנגד כתב האישום שנמסר, באמצעות בא כוחו – בכתב או בעל פה. הצהרה, אמירה או טענה במהלך השימוע, כתובה או בעל פה, לפרקליט הצבאי ללא התייעצות קודמת עם גורם משפטי – עלולה ליצור יותר נזק מאשר תועלת ולהרע לאפשרות לבטל את כתב האישום. לאחר השימוע מתגבשת ההחלטה אם להגיש כתב אישום כנגד החייל – זהו שלב חשוב ורגיש ולכן כדאי להגיע אליו מוכנים בליווי משפטי מקצועי שמכיר את דיני וחוקי המשפט הצבאי. השימוע תחום בזמן מוגבל, לכן מומלץ לפנות לסיוע משפטי בהקדם.

כתב האישום –

אם ובמהלך השימוע, אליו הגיע החייל בליווי משפטי או בלעדיו, התגבשה ההחלטה מצד השופט להגיש את כתב האישום – עדיין יש את האפשרות לערער ולבטל את החלטתו. במידה והחייל נמצא במעצר בזמן הגשת הבקשה לביטול כתב האישום, הוא ישוחרר מרגע קבלת הבקשה לאלתר. לבקשה הרשמית שתתקבל ע"י הסנגור הצבאי לביטול החלטת הגשת כתב האישום יש להוסיף עדויות, הוכחות אם יש וטיעונים משפטיים.

היוועצות בגורם משפטי מקצועי עוד בזמן השימוע יכול למנוע הגשת כתב אישום, מכך שעדיף לגשת לגורמים מקצועיים מראש ולא לחכות לחלק האחרון בשביל לשנות את דעת השופט.

 

הכנה לשימוע ולערעור מול הפרקליט הצבאי

כתב האישום מוגש ע"י תובע צבאי, וביטולו ייעשה רק בידי פרקליט צבאי או הפרקליט הצבאי הראשי, אם כתב האישום כולל אחד מהבאים –

1. כתב האישום הוגש בעקבות מוות של אדם.
2. הוראת הפרקליט הצבאי הראשי היא להגיש כתב אישום.
3. כתב האישום קשור לתאונה שקרתה במהלך אימון או פעילות מבצעית.
4. כתב האישום כולל עבירות מין (עפ"י חוק העונשין והחוק למניעת הטרדה מינית).
5. עונש העבירה בכתב האישום הוא- 10 שנים ומעלה.

 

התובע הצבאי, לפני הגשת כתב האישום, צריך להוכיח את החלטתו להאשים את החייל. כתב האישום מוגש לאחר שנאספות ראיות כנגד החשוד והמיוחס לו ובנוסף גם נבחן האינטרס הציבורי שיש בהעמדה לדין של החייל.

עורך דינו של החייל רשאי לדרוש את הראיות שנאספו כנגד מרשו (כל עוד אין הפרקליט הצבאי אסר זאת מאחר ובראיות מוצג מידע מסווג שאין להראותו). בעזרת הראיות ששימשו את התובע להגיש את כתב האישום, יכול עורך הדין להוכיח את חפותו, לבטל את כתב האישום או להפחית את העונש כל עוד החייל לא הורשע.

ביטול כתב אישום משמע שהחייל חוזר לחיי היום יום שלו, בלי שהורשע בפלילים – ויוכל לקבל בעתיד גם 'תעודת יושר'.

 

לסיכום – ביטול כתב אישום צבאי

במערכת המשפטית הצבאית יש הגיון והגינות בכל הנוגע למאסר והאשמה חמורה, כמו במערכת משפתית אזרחית – היא נותנת לנאשם שלא יודע את זכויותיו וחוקי המשפט להיעזר בכוח (סנגור) שיבוא לטובתו ויכול להביא לחפותו. שלבי המשפט לא ברורים לחייל שעולה למשפט, והמערכת מודיעה לו ישירות כי יש לו את האפשרות להיעזר בייעוץ משפטי, בין אם זה סנגור צבאי או סנגור אזרחי שאושר על ידם. הסנגור הוא חבל ההצלה של החייל שיעשה את ההבדל המשמעותי ביותר בין אישום ומאסר או ביטול כתב האישום וחזרה לחיי היום יום. ייצוג ע"י סנגור מקצועי עוד בשלב הראשוני בו זה מתאפשר – בשימוע, יכול לבטל את הגשת כתב האישום מלכתחילה. אבל אם בזמן השימוע לא היה סנגור, והחייל עמד לבד, אז שערעור על כתב האישום וביטולו יהיו מאתגרים יותר וכרוכים בעבודה ושכנוע מוגברים שאולי בסופם לא יבוטל הכתב אישום אלא יופחת העונש שהחייל קיבל.