רקע
מאז החלו בנות המין הנשי להשתלב בשוק העבודה במהלך המאה ה-20, הן נתקלו בבעיות מול מקומות העבודה שלהן, כאשר נכנסו להריון. אישה שנכנסת להריון, פעמים רבות לא יכולה לעבוד בעבודה פיזית בחודשים שלפני הלידה וכן, היא מוגבלת בחודשים שלאחר הלידה משום שצריכה להתאושש מהלידה ובין היתר גם לטפל בתינוק. בעבר, מעסיקים שנתקלו בדילמה הזו לא היססו לפטר עובדות שנכנסו להריון אך כיום הנשים בארץ וברוב מדינות העולם מוגנות מפני פיטורים במהלך ההיריון ואחריו. אבל האם מותר לפטר נגדת או קצינה כשהיא בהריון?
אם וכאשר מעסיק מעוניין לפטר עובדת במהלך הריון, הוא צריך לעמוד בתנאים מחמירים מאוד ורק אם אחד מהבאים מתקיים באופן מובהק הוא יכול לפטר את האישה ההריונית: מעילה ברורה בביצוע תפקיד, קריסה טוטאלית של העסק או פיטורים שבאופן מובהק אינם קשורים לעצם היותה בהיריון. למעשה, ההגדרות הנוקשות הללו, שגם מעוגנות בחוק, נועדו על מנת להגן על הנשים שנכנסות להריון ולמנוע פגיעה בזכויות אדם.
הגנה גם במסגרת הצבאית
ההגנה הזו, מתורגמת באופן ישיר גם לצבא בחוק שירות הקבע בצה"ל, כאשר נגדת או קצינה בצבא זוכה גם היא להגנה מפיטורין בזמן ההיריון. ניתן לומר, שההגנה על נשים בצבא היא אפילו חזקה יותר מאשר באזרחות משום שתהליך הפיטורים בזמן הריון חייב לקבל את אישור שר הבטחון או ממונה מטעמו לעניין זה. לצערנו, רק בעשור האחרון החוק הנ"ל נכנס לתוקף ומשרתות הקבע זכו להגנה מפני פיטורים בזמן היריון רק בשנים האחרונות. עד תחילת שנות ה-2000, שמענו על מקרים רבים בהם משרתות קבע קיבלו מכתב פיטורים מהצבא בעודן בהיריון מתקדם. כעת, המצב שונה לחלוטין.
אז איך ההגנה באה לידי ביטוי?
ראשית, הזכות ניתנת באופן אוטומטי. כלומר, כל אישה שמשרתת בצבא, בין אם היא נגדת או קצינה, זכאית באופן אוטומטי להגנה הזו. במקרה שבו מפקדיה של משרתת הקבע מעוניינים לפטר אותה משירות צבא קבע, תכונס ועדה מקדימה בראשות ראש מטה אכ"א שתבחן את הקשר בין הפיטורים לבין ההיריון. כלומר, תישאל השאלה האם חוסר תפקוד עקב ההיריון הוא זה שגורם לפיטורים, אם זה המצב אזי שהפיטורים אינם חוקיים ותהליך הפיטורים יופסק באופן מיידי. כאמור, הבדיקה תעשה עם מבחנים מחמירים.
למשרתת הקבע עומדת הזכות לא להופיע בפני הוועדה, אולם זו ההזדמנות המרכזית שלה לטעון את טענותיה באשר לתהליך הפיטורים ואף לעצור אותו ולכן מומלץ לה להשתתף בו. אם הוועדה קובעת שאין קשר בין הפיטורים להיריון או ללידה ומבחינתה אפשר להמשיך בתהליך הפיטורים, הנושא יועבר לאישור נוסף של שר הביטחון, או מי שמונה על ידו לטפל בנושא זה. השר או מי מטעמו, הוא המוסמך לקבל את ההחלטה הסופית ולקבוע האם הפיטורים מאושרים או לא. כחלק מתהליך קבלת ההחלטה, הממונה מטעם שר הבטחון יזמן את גורמי הצבא הרלוונטיים ואת משרתת הקבע על מנת שיוכלו להשמיע את טענותיהם לפני שיקבל את ההחלטה הסופית בשאלת הפיטורים. כלומר, שר הבטחון יוכל להסתמך הן על ממצאי הוועדה והן על טענותיהם של המעורבים בסוגיה אשר יועברו אליו באופן ישיר.
האם מותר לפטר נגדת או קצינה כשהיא בהריון – חשוב לדעת
יש לציין את העובדה שאם ניתן היתר פיטורים על ידי הוועדה והשר, התוקף שלו הוא אך ורק מרגע ההחלטה והפיטורים לא יחולו באופן רטרואקטיבי, על כל המשמעויות של הדבר. אם שר הביטחון או הממונה מטעמו החליט על פיטורי משרתת הקבע, ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד ההחלטה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 יום משהגיעה ההחלטה לידיעת משרתת הקבע.
נוסף על כך, אסור לפטר משרתת קבע השוהה בחופשת לידה או בחופשה ללא תשלום לאחר שחופשת לידה ובמהלך 60 הימים שלאחר חזרתה לשירות מהחופשה, אלא בהיתר מאת שר הבטחון. כלומר, ההגנה לא חלה אך ורק על ההיריון עצמו או על הימים שלקראת ולאחר הלידה. ההגנה מתפרסת לאורך זמן רב וזאת על מנת למנוע תחומים אפורים ולוודא הגנה לנשים שנכנסות להיריון בזמן שירות קבע בצבא ההגנה לישראל.
למי לפנות
קצינה או נגדת שחושבת שנעשה לה עוול בדמות פיטורים בזמן היריון יכולה לפנות למפקד בכיר ביחידה או לנציב קבילות חיילים וגם למוקד מענה ממשלתי מרכזי.
