סרבני גיוס הינם אזרחים ישראלים, אשר הגיעו לגיל השירות הצבאי ואינם מעוניינים בשירות החובה. על פי חוקי מדינת ישראל, כל אזרח ישראלי אשר הגיע לגיל 18 מחויב בשירות חובה. זאת, למעט מי שתורתו אומנותו או נשים שהצהירו כי הן דתיות ובכך נפטרות מהשירות הצבאי. מי שאינם עונים על הגדרות הפטור ולא מעוניינים לגיוס, יכולים לסרב לגיוס ובכך להיפטר מהשירות.
חובת שירות
מדינת ישראל מוקפת באויבים מיום היווסדה. למעשה, מלחמת העצמאות החלה עוד קודם להקמת המדינה, עם החלטה 181 של האו"ם הידועה בשם תוכנית החלוקה, ב-29 בנובמבר 1947. מאז ועד היום, עם ישראל חי על חרבו ומתמודד עם אויביו ללא הרף. במציאות זו, חובתו של כל אזרח היא לשאת נשק, להקריב משנותיו היפות ביותר למען המדינה ולהתגייס לשירות צבאי.
אורך השירות הצבאי משתנה בין גברים לבין נשים. נשים מחויבות בשירות צבאי של שנתיים בלבד, בעוד שגברים מחויבים בשירות ארוך יותר של שנתיים ושמונה חודשים. ישנם תפקידים בהם השירות ארוך יותר והמשרתים מחויבים לחתום על הארכת השירות הצבאי.
שירות צבאי – לא לכל אחד
כאמור, שירות צבאי הינו חובה אזרחית לפי חוקי מדינת ישראל. עם זאת, השירות הצבאי אינו מתאים לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל אשר הגיעו לגיל גיוס. לא מעט נערים ונערות המגיעים לשלב זה בחייהם, מחליטים כי הצבא אינו המקום עבורם. אילו ברירות עומדות בפני אותם נערים ונערות, אשר לא מעוניינים בשירות צבאי?
למאמר בנושא: טיפים לקראת הגיוס לחצו כאן >>>
פטור מטעמים דתיים
אחת מסיבות הפטור הנפוצות ביותר משירות צבאי, היא פטור מטעמים דתיים. חוקי מדינת ישראל מאפשרים לכל אישה דתייה אשר הגיעה לגיל גיוס להכריז על היותה דתיה ולקבל פטור משירות צבאי. רבות מהבנות מתנדבות לשירות הלאומי במקום שירות צבאי, אך לא חלה עליהן כל חובה להתנדב לשירות זה.
הצהרת הדתיות הינה מפלט אפשרי עבור בנות המעוניינות בפטור משירות צבאי. עם זאת, ההצהרה צריכה להיעשות בפני וועדה אשר חוקרת את המצהירה. מי שאינה דתייה מסתכנת בכך שהוועדה תגלה כי היא מצהירה הצהרה שקרית, מה שיוביל לענישתה וכמובן לא יפטור אותה מגיוס.
גברים דתיים אשר תורתם אומנותם, דהיינו הם לומדים בישיבה לכל אורך היום, כל השנה, זכאים לדחיית מועד הגיוס בשנה. כאשר הם מגיעים לגיל 24, הם זוכים בפטור משירות צבאי. כמובן שפטור כזה מסובך להשיג עוד יותר מההצרה על הדתיות. מי שתורתו לא אומנותו יתקשה מאוד לזכות בפטור על רקע זה.
סרבני גיוס מטעמי מצפון
הדרך העומדת, אם כן, בפני אותם נערים ונערות שלא מעוניינים בשירות צבאי כלל וכלל, היא להכריז על היותם סרבני גיוס מטעמים מצפוניים. התנועה הפציפיסטית בעולם, המתנגדת לכל שימוש שהוא בנשק וכן לנשיאת נשק, הולכת וצוברת תאוצה מזה מספר עשורים. מי שנמנים על התנועה יתנגדו בכל תוקף לשירות צבאי מכל סוג שהוא, שכן הוא כופה על המשרתים לשאת נשק ולהשתמש בו.
חשוב לציין כי גם חיילים המשרתים בתפקידים עורפיים, מה שמכונה "ג'ובניקים", מחויבים לשאת נשק ולהשתמש בו, ולא רק חיילים קרביים. כל חייל בצה"ל מחויב לעבור טירונות, בה הוא מוכשר כרובאי. ההכשרה הבסיסית ביותר, אותה עוברים הג'ובניקים, היא הכשרת רובאי 02, במסגרתה מוכשרים הטירונים לירי בסיסי ובהמשך יבצעו שמירות עם נשק.
מכיוון שזהו המצב ומאחר שאלו הם פני הדברים, סרבני גיוס מטעמים מצפוניים יימנעו מכל שירות שהוא. סרבני גיוס אלו עשויים לזכות בפטור משירות, אם יפעלו באופן נכון וייעזרו בשירותיו של עו"ד צבאי.
פטור לסרבנים מצפוניים
בעבר, לא הייתה כל הכרה בסרבנים מצפוניים לצרכי פטור משירות צבאי. מי שהיה מסרב לשרת עקב היותו פציפיסט, היה נשלח למחבוש ולא מקבל כל פטור שהוא. אלא שבמרוצת השנים ולאור פסיקות בית המשפט העליון, צה"ל מכיר כיום בפציפיזם כסיבת פטור משירות צבאי. עם זאת, צה"ל לא יסתפק באמרתו של מלש"ב, מועמד לשירות בכוחות הביטחון, כי הוא פציפיסט כדי לזכות אותו בפטור. לשם קבלת הפטור, יש לעבור הליך מסודר ומפורט.
1. הגשת בקשה
השלב הראשון בקבלת הפטור משירות צבאי של סרבני גיוס, הוא הגשת בקשה לפטור משירות צבאי מטעמים מצפוניים. במסגרת הגשת הבקשה, יידרש הנער, או תידרש הנערה, לשטוח את תפיסת עולמם אשר מונעת מהם לשרת בשירות צבאי מכל סוג שהוא. את הבקשה יש להגיש לכל המאוחר 90 יום לפני מועד הגיוס.
כמובן שהבקשה צריכה לפרט גם אודות הקשר הסיבתי, דהיינו מדוע תפיסת העולם מונעת מהמלש"ב לשרת בצה"ל. מכיוון שכך, הבקשה צריכה להיות מנוסחת כדבעי, בצורה הטובה ביותר, כדי למקסם את סיכויי הקבלה שלה.
כמו כן, מגיש או מגישת הבקשה צריך לצרף תצהיר החתו על ידי עורך דין, לפיו הכתוב בבקשה הוא אמת ולא מדובר בבקשה שקרית לצרכי השתמטות משירות צבאי. חתימת עורך הדין אמורה להוות אסמכתא לאמינות הבקשה וללא תצהיר שכזה הבקשה לא תקודם אל עבר השלב השני.
2. וועדת מצפון
וועדת המצפון, אשר מורכבת מנציגי צה"ל וכן נציג אזרחי, היא זו אשר קובעת בסופו של יום האם להעניק למועמד לשירות בכוחות הביטחון פטור מטעמי מצפון אם לאו. הוועדה פוגשת סרבני גיוס רבים ומטרתה להעניק את הפטור המיוחל רק לסרבני הגיוס אשר אמונותיהם באמת ובתמים מונעות מהם לשרת בכל שירות צבאי באשר הוא.
מאחר שבחינות הוועדה מדוקדקות, יש להתכונן אליהן כראוי ולהגיע מוכנים לחלוטין. רק מוכנות גבוהה, תוך הכרת השאלות והנושאים שיעלו במהלך הריאיון בוועדה, יבטיחו בסבירות גבוהה את קבלת הפטור.
אשר על כן, על סרבני גיוס המעוניינים בפטור משירות צבאי לפנות אל עו"ד צבאי מומחה. עורך הדין ינחה אותם כיצד לנהוג בוועדה, יסביר להם בפירוט את הפרטים המשפטיים הרלוונטיים ויסייע להם לקבל פטור ולהינצל ממחבוש. ללא עו"ד צבאי, יתקשו מאוד הנער או הנערה לזכות באותו הפטור.
חשוב לבחור בעורך דין מנוסה ומומחה בתחום. עורך דין שאינו מנוסה בתחום סרבני הגיוס, עלול לגרום לסרבן ליותר נזק מתועלת. זאת, מאחר שמדובר במטריה משפטית רגישה ועדינה וטעויות בה עלולות לא רק למנוע את קבלת הפטור, אלא גם לשלוח את הסרבן אל הכלא הצבאי.
סרבנות סלקטיבית
כפי שצוין לעיל, הראשון להכיר בסרבנות מצפונית היה בית המשפט. עם זאת, בית המשפט קבע סייג חשוב לסרבנות מצפונית – סייג הסרבנות הסלקטיבית. חייל אינו רשאי לסרב לשירות צבאי מאחר שאמונתו נוגדת פעולות מסוימות של הצבא.
כך, סרבן המסרב לשרת ביהודה ושומרון, למשל, לא יזכה בפטור משירות אלא במחבוש. כמו כן, חייל המסרב לשרת ביחידה קרבית מטעמים מצפוניים אך ניאות לשרת בתפקיד ג'וב לא יזכה אף הוא לפטור המיוחל. חשוב לציין כי ישנן דרכים אחרות לקבל פטור משירות צבאי, אך סרבנות סלקטיבית אינה הפתרון לסוגיה זו.
אם כן, כאשר אתם מגיעים בפני הוועדה הרפואית, חשוב להציג סרבנות מלאה וקוהרנטית לשירות ולא סרבנות סלקטיבית הנובעת מהתנגדות לכיבוש, לשירות קרבי וכדומה. רק כך, ובעזרת עו"ד צבאי מומחה, תזכו בפטור המיוחל.
לסיכום
לסיכום, סרבני גיוס יוכלו לקבל פטור משירות על רקע מצפוני. זאת, לאחר הגשת בקשה ומעבר ראיון אצל וועדת מצפון. הסתייעות בעו"ד צבאי מומחה, תשפר את סיכויי קבלת הבקשה.
