חקירות מצ”ח

החוק שמסדיר את העבירות והעונשים שניתן להטיל על חיילים שמשרתים בצה"ל הוא חוק השיפוט הצבאי. במידה ומדובר על עבירות יחסית קלות – סביר להניח שהחייל יישפט ביחידה שלו, אל מול קצין בכיר שמוסמך להטיל עונשים וסנקציות על חיילים. עם זאת, לא כל עבירה יכולה להישפט בתוך היחידה של החייל – ולכן יש צורך בגופי החקירה בצה"ל, שיהיו אמונים על חקירות של אירועים חמורים במיוחד או אירועים בעלי גוון פלילי מובהק.

גופי החקירה בצה"ל – מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת)

מרבית העבירות שמתבצעות על ידי חיילים, שאינן נשפטות בתחומי היחידה עצמה – נחקרות על ידי המשטרה הצבאית החוקרת. מצ"ח היא גוף צבאי המקביל למשטרת ישראל האזרחית, אך חוקרת גם עבירות שייחודיות רק לצבא.

ישנם שלושה גופים שמרכיבים את יחידת מצ"ח – מערך החקירות, מערך המודיעין ומערך הבילוש. גופים אלו לרוב עובדים בשיתוף פעולה מקצועי אחד עם השני, שכן כולם יחד אמונים על שמירת הסדר ואכיפת הנהלים של צה"ל.

לאחר שמצ"ח מבצעת חקירה, היא מעבירה את ממצאיה אל הפרקליטות הצבאית – שם נקבע האם וכיצד החקירה תמשיך להתנהל. הפרקליטות עשויה להורות על סגירת התיק וזיכוי החייל הנאשם, על הליכים משמעתיים בלבד (שאינם כוללים עונש מאסר), או על העברת התיק לבית הדין הצבאי – במקרים חמורים בהם יש צורך להעמיד את החייל לדין פלילי.

קבו"ד (קצין בודק)

גוף חקירה נוסף שקיים בצה"ל הוא הקצין הבודק. קצין זה לרוב יהיה בדרגה של סא"ל ומעלה, ויש לו סמכות די נרחבת לחקור אירועים שאינם מוגדרים פליליים במהותם, אך כן בדרגת חומרה גבוהה יותר מאשר טיפול ותחקור פנים יחידתי בלבד.

הקבו"ד רשאי לנהל את חקירתו באופן חופשי ועצמאי – תוך בדיקה יסודית ביחידה בה בוצע האירוע, תיעוד של מהלך החקירה והפרוטוקולים של העדים שנחקרו, והעברת הדו"ח הסופי על ממצאי החקירה אל הפרקליט. הפרקליט, מצידו, מחליט האם וכיצד להמשיך בחקירת האירוע – הסתפקות בהליך משמעתי, סגירת התיק או העמדה לדין פלילי.

וח"ק (ועדת חקירה)

הוח"ק הוא גוף חקירה נוסף שקיים בצה"ל, אך השימוש בו נדיר יותר מהשימוש בגופי החקירה האחרים. בניגוד לשאר גופי החקירה, ועדת החקירה לא עוסקת בעבירות פליליות שביצע חייל ספציפי – אלא חוקרת בעיקר נהלים של יחידות בהן התגלו כשלים מסוימים בהתנהלות.

ועדת החקירה חוקרת, למשל, מקרים בהם אחד החיילים מת במהלך אימון או קורס הכשרה, או מחדלים פיקודיים שכתוצאה מהם נגרם נזק לחיילים. מדובר על בדיקת עומק של התנהלות היחידה בה קרה המקרה, תחקור האירוע והנסיבות שהובילו לקרות המקרה, והסקת מסקנות מהאירוע – כיצד ניתן לנהוג אחרת על מנת למנוע הישנות של האירוע.

העדויות שנגבות במהלך ועדת חקירה מסוג זה הינן חסויות – לא ניתן להשתמש בהן לצרכים שאינם החקירה עצמה, גם לא לצורך העמדה לדין של הנאשמים. עיקרון זה נקבע על מנת לאפשר לעדים לתת עדות אמת בלבד, ללא חשש כי דבריהם יפלילו אותם או יגרמו לכך שיפלילו אחרים. המטרה בהליך זה היא לאו דווקא למצות את הדין עם האשמים, אלא לדאוג שאירועים מחדליים לא יקרו יותר.

אלו הם גופי החקירה הרשמיים של צה"ל, אשר אמונים על שמירה על נהלי הצבא והעמדה לדין במקרים בהם נמצא כי יש צורך בכך. עם זאת, סביר להניח שחייל ממוצע לא ייתקל בגופים אלו במהלך השירות הצבאי שלו – שכן מרבית העבירות שחיילים מבצעים במהלך שירותם אינן עולות לכדי דרגת חומרה גבוהה, ולכן נשפטות לרוב בתוך תחומי יחידתו של החייל.