על פי מחקרים כ- 15% מהנשים סובלות מאלימות מילולית מצד בני זוגם. המספרים מדאיגים עד מאוד, במיוחד מאחר והנחת המוצא היא כי המצב בפועל חמור יותר. כיוון שאלימות מילולית אינה משאירה חבורות וסימנים פיזיים, קל לחשוב כי חומרתה פחותה ממקרים אחרים של אלימות. אך לא זו היא: חבורותיה של האלימות המילולית עשויות להיות קשות אפילו יותר. ואולם – מה יעלה בגדר אלימות מילולית? מה ההבדל בין ויכוח קולני בין בני זוג לאלימות? וכיצד מתייחס לעניין המשפט? זאת ועוד – במאמר שלפניכם.
אלימות
המונח אלימות מתאר מגוון רחב של פעילויות שבהן הפוגע מנצל כוחו בכוונה לפגוע באוטונומיה הפיזית והרגשית של הזולת ולהזיק לו או לחברה. לאלימות ישנם כאמור ביטויים שונים, בין ביטויי האלימות ניתן למצוא:
- אלימות פיזית
- אלימות רגשית
- אלימות מינית
- אלימות כלכלית
- אלימות מילולית
- ועוד.
המשותף כאמור למופעי אלימות אלו הינם הכוונה של הפוגע לנצל את כוחו בכוונה לפגוע בזולת ולשלוט בו.
אלימות מילולית
כפי שהוסבר לעיל אחד ממופעי האלימות הינו בצורה מילולית. לאלימות מילולית מגוון ביטויים, ובהם: קללות, השפלות, הפחדות ואיומים. אמירות כגון: "את לא שווה כלום", "אתה אפס", "אני אראה לך מה זה", עלולות במקרים מסוימים לעלות עד כדי אלימות מילולית ממש שהינה ענישה על פי חוק.
אומנם לאלימות מילולית אין סימנים חיצוניים או נזקים פיזיים אך הנזקים הנפשיים שהיא עשויה לגרום עלולים לעלות פי כמה וכמה על נזקים פיזיים. תחושת חוסר הערך, הפחד והחרדה עלולות להיות בעלות מחיר נפשי כבד, בטח ובטח ככל שמעורבים ילדים בסיטואציה. וכפי שנאמר – "מוות וחיים ביד הלשון" (משלי, יח).
כל אדם יודע כי ריבים עשויים לטונים צורמים, בטח כשמדובר בבני זוג. לעיתים אנו נוקטים בשפה קשה ופוגענית ואומרים דברים עליהם אנו מתחרטים בדיעבד. ואולם, מה ההבדל בין ריב (חריף) אך לגיטימי לבין אלימות מילולית ענישה? כמובן שלא כל ריב הינו בסיס לעילה פלילית ואולם אם הקשר שלכם מאופיין ביחסים לא שוויוניים, בתקשורת מלחמתית רווית השפלות ואיומים – עליכם לערוך בדק בית.
ההתייחסות המשפטית לאלימות מילולית
המשפט רואה בחומרה אלימות מילולית וזאת על אף שאין לה נזק תוצאתי פיזי. על פי רוב, ככל שמדובר בקללות או צעקות בלבד – לא תהיה התייחסות משפטית וחוקית לתופעה, ואולם ככל שהתקשורת כוללת שימוש בביטויים משפלים, הפחדה ואיומים – הרי שישנן כמה פלטפורמות משפטיות פליליות (התלויות בנסיבות המקרה), בהן ניתן לעשות שימוש.
העלבת עובד ציבור
חוק העונשין קובע בסעיף 288 את עבירת "העלבת עובד ציבור", אשר זהו לשונה:
- המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.
הלכה למעשה, עבירה זו קובעת ענישה בדמות מאסר בגין שימוש באלימות מילולית כלפי עובד ציבור. על פי עבירה זו מקום בו האלימות המילולית תעלה כדי פגיעה בכבודו של עובד ציבור (קרי – העלבה), תוך כדי שיש חשש ממשי כי יפגע גם בתפקוד השירות הציבורי – תחשב האלימות לעבירה שהעונש הקבוע לצידה הינו מאסר. כך למשל קריאות כגון "אתה אפס" "מי אתה חושב שאתה" כנגד פקח חניה, עלולות בנסיבות מסוימות לעלות כדי עבירה פלילית (במיוחד ככל שיש אנשים נוספים העדים לסיטואציה).
החוק למניעת הטרדה מאיימת
פלטפורמה משפטית נוספת להתמודדות עם אלימות מילולית הינה במסגרת ה"חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב -2001". החוק נועד להגן על שלוות חייו, פרטיותו, חירותו וגופו של אדם כנגדו ננקטה הטרדה מאיימת. הלכה למעשה, החוק מאפשר במקרים של אלימות מילולית הבאה לידי ביטוי באיומים לבקש מבית המשפט ליתן צו אשר ימנע מן הפוגע להמשיך ולהטריד את הנפגע.
כך קובע החוק כי הטרדה מאיימת היא בין היתר בנקיטת איומים כלפיו. האיומים יכולים להיות בפגיעה בנפגע או במאיים עצמו, וכן יכולים להיות איומים אחרים כלפי הנפגע.
על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת ככל שבית המשפט נוכח כי אדם נקט בהטרדה מאיימת ואיים על הנפגע, הוא יכול להורות לאותו אדם:
- להימנע מלהטריד את הנפגע
- להימנע מלאיים על הנפגע
- להימנע מלבלוש אחר הנפגע
- להימנע מליצור כל קשר עם הנפגע
בנוסף, ככל שבית המשפט נוכח כי קיים חשש ממשי לפגיעה ממשית בשלוות חייו של הנפגע או שקיים חשש ממשי כי הפגיעה תתמשך, בית המשפט יכול להורות לאותו אדם להימנע מלהתקרב מעבר למרחק מסוים מהנפגע ולשאת נשק. כמו כן, בית המשפט יכול להורות על הפקדת ערובה בכדי להבטיח התנהגות טובה של המטריד.
החוק למניעת אלימות במשפחה
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א- 1991, מספק פלטפורמה משפטית פלילית נוספת להתמודדות עם אלימות מילולית. החוק נועד להתמודד עם מצבים של אלימות בתוך המשפחה, ועיקר השימוש בו הינו במקרים של אלימות פיזית ומינית. ואולם, באם בית המשפט נוכח כי אדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת (סעיף 3(3) לחוק), הוא ראשי ליתן כנגד אותו אדם צו הגנה. בצו ההגנה יורה בית המשפט לאדם כנגדו ניתן הצו:
- להימנע מלהיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה הנפגע.
- להימנע מלהטריד את בן המשפחה הנפגע בכל דרך.
- להימנע מלהקשות על בן המשפחה לעשות שימוש בנכס המשמש את אותו בן משפחה.
אם כן, במצבים של אלימות מילולית המגיעה עד כדי התעללות נפשית, ניתן לעשות שימוש בצו הגנה אשר ירחיק את המתעלל מבית המגורים וימנע ממנו להטריד את בני המשפחה הנפגעים.
עבירת איומים
ככל שהאלימות המילולית באה לידי ביטוי באיומים, הרי שפלטפורמה משפטית נוספת להתמודדות עם התופעה הינה באמצעות עבירת האיום. סעיף 192 לחוק העונשין קובע:
- 192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.
עבירת האיומים נועדה להגן על שלוות נפשו ובטחונו של הפרט. משכך, מקום בו אדם נוקט באלימות מילולית אשר מהותה איום על אדם אחר (בכל דרך) בפגיעה שלא כדין בחירותו, נכסיו, שמו הטוב או פרנסתו, וזאת בכוונה להפחיד או להקניט את אותו אדם – עשוי האיום לעלות כדי עבירת איומים אשר העונש לצידה הינו שלוש שנים.
סיכום
אלימות מילולית שוות ערך בחומרתה לאלימות פיזית. ישנן מספר פלטפורמת להתמודדות משפטית פלילית עם אלימות מילולית. השימוש בפלטפורמות אלו עשוי להעניק לנפגע הגנה מפני הפוגע. ואולם, שימוש שאינו נכון בפלטפורמות אלו, שימש נקמני או אסטרטגי עשוי אף הוא להיות בעל השלכות כבדות משקל. באם הינכם סובלים מאלימות מילולית ובאם הינכם קורבן לשימוש לא ראוי בהאשמות באלימות מילולית , הינכם זקוקים לייעוץ משפטי איכותי על ידי עורך דין פלילי ועדיף בעל ניסיון עשיר בתחום.
