החובה הבסיסית ביותר של חייל בשירותו הצבאי היא להתייצב בבסיסו. השירות הצבאי הוא שירות חובה כמעט לכל צעיר או צעירה בישראל ולכן כל היעדרות לא מוצדקת מהצבא, ובמיוחד היעדרות ממושכת היא עבירה. עבירה זו נקראת "עריקות מהצבא".

חשוב לעמוד על ההבדל בין המונחים "עריק מהצבא" ו"נפקד מהצבא" – נפקד הוא חייל שנעדר מתקופה של עשרים וארבע שעות ועד עשרים ואחד ימים רצופים ועריק הוא חייל שנעדר עשרים ואחד ימים רצופים ומעלה.

הפקודה

על פי פקודת מטכ"ל 31.0513 "היעדרות משידור סדיר" ופקודת מטכ"ל 31.0521 "היעדרות משירות מילואים", נקבעו ההגדרות לחייל עריק מהצבא או למשרת מילואים עריק. זהו הניסוח:

"עריק – חייל שנפקד יותר מ-20 ימים רצופים".

התוקף לפקודה זו ניתן מתוקף סעיף 92 וסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

עריקה (תיקון מס' 68) תשע"ו-2016

92. חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים.

העדר מן השירות שלא ברשות (תיקון מס' 3) תשכ"ד-1964

94. חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

הדין על עריקות מהצבא – חיילי חובה

חשוב לדעת – היעדרות שנמשכת מעל עשרים וארבע שעות תיחשב כתב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית). הכוונה היא שעל כל יום שבו החייל נעדר ממחויבויותיו הצבאיות ללא אישור, יתווסף יום נוסף למשך שירותו הצבאי. היעדרות מעל עשרים וארבע שעות תגרור גם הורדה במשכורת באופן יחסי התואם את משך ההיעדרות.

כמו כן, החל מיום ההיעדרות ה- 60, לחייל אין זכות לקבל טיפול רפואי מצה"ל. הוא יטופל רק אם מדובר במקרה דחוף, אך גם במקרה כזה הדבר יוביל למעצרו כיוון ששירותי הרפואה הצה"ליים כפופים לצבא ונתונים לסמכותם.

במידה ומדובר בעריקה מהצבא, כלומר בהיעדרות שנמשכת יותר מעשרים ואחד ימים, יעמוד החייל לדין או בבית דין צבאי או בהליך משמעתי בו נשפט ביחידתו. אם מדובר בהיעדרות של פחות מ- 75 ימים, ההליך יהיה משמעתי. אם ההיעדרות נמשכה יותר מ- 75 ימים הדבר ייחשב כעבירה פלילית, ויועבר לשיפוט של הפרקליטות הצבאית.

כמו כן, הטיפול בחייל עובר לטיפול המשטרה הצבאית החל מהיום בו נחשב עריק מהצבא, ומרגע זה והלאה הוא תחת מעקבם: למשטרה הצבאית יש סמכות לעקוב אחרי פרטי האשראי של החייל, להטיל צו איסור יציאה מהארץ ולנסות ללכוד אותו בצורה מפתיעה ומתוחכמת. כמו כן, כל היתקלות של החייל עם שוטר ממשטרת ישראל, תמימה ככל שתהיה, תחייב את השוטר להסגיר את החייל לידי המשטרה הצבאית.

שיפוט בהליך משמעתי

כאמור, עריקות מהצבא שנמשכה פחות מ- 75 ימים תגרור הליך משמעתי. בהליך משמעתי החייל נשפט ביחידתו על ידי מפקדיו וקציניו. בהליך משמעתי העריק אינו זכאי לייצוג משפטי אך הוא בהחלט זכאי לייעוץ מסנגור צבאי או מעורך דין צבאי מטעמו. היקף העונש קשור גם לדרגת הקצין השופט ולסמכותו.

לדוגמא, קצין שיפוט זוטר לא יכול לרתק חייל ליותר משבעה ימים, בעוד קצין שיפוט בכיר בדרגת אלוף משנה ומעלה רשאי לרתק חייל לתקופה של עד שלושים וחמישה ימים. ישנם כמה סוגי עונשים שאפשר להטיל בהליך משמעתי: קנס כספי, הורדה בדרגה לחייל שנמצא בשירות חובה, התראה (אזהרה), נזיפה ונזיפה חמורה, שלילת רישיון נהיגה צבאי, ריתוק לבסיס הצבאי של החייל או מחבוש – מאסר במתקן כליאה צבאי.

ערעור על ההליך המשמעתי: בדומה לתהליכים משפטיים אחרים, גם על הדין המשמעתי ניתן לערער. עם זאת, חשוב לדעת שניתן לערער על תוצאות הדיון פעם אחת בלבד. הקצין המקבל את בקשת הערר יכול לקבל או לדחות את הערעור, להחמיר את העונש או להקל בו.

כמו כן, לכל חייל יש זכות לבקש בקשת המתקה: מפקד בדרגת אלוף יקבל את הפנייה להקלה בעונש, והוא מוסמך להפחית את העונש, לדחות את הפנייה או לבטל את הענישה. אמנם בתהליך זה החייל אינו מלווה בייצוג משפטי, אך הוא רשאי להתייעץ עם סנגור צבאי או עם עורך דין צבאי מטעמו על מנת לקבל כלים להתנהגות בהליך הדין המשמעתי תוך תקווה לביטול העילה להעמדתו לדין או עונש מקל יותר.

שיפוט בבית דין צבאי

בבית דין צבאי הליך השיפוט מתנהל אחרת. קודם כל, החייל זכאי לייצוג משפטי. הוא יכול לקבל סנגור צבאי כחלק מזכויותיו, והוא יכול להביא עורך דין צבאי מטעמו. עורך דין אזרחי צריך להיות בעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים. במקרה של כתב אישום בגין עריקות ממושכת, השופטים הצבאיים יכולים להטיל עונשים חמורים כגון כליאה ממושכת ואף רישום פלילי במשטרה. במקרים מסוימים, תלוי בנסיבות האישיות של החייל ובהגנה המשפטית המוצגת, ניתן לנסות להפחית את האישומים או להגיע להסדר מקל יותר.

ערעור על גזר הדין: ניתן לערער על פסק הדין בתוך 15 ימים מיום מתן גזר הדין. הערעור יתבצע לבית הדין הצבאי לערעורים, ואם ברצון החייל לערער פעם שנייה – הערעור יתבצע לבית המשפט העליון ויהיה מותנה באישור.

הדין על עריקות מהצבא – משרתי מילואים

משרת מילואים מחויב להיענות לצווים שמקבל מהצבא. אם אינו מתייצב ביחידתו בהתאם לצו המילואים שקיבל (בכתובתו המעודכנת) ייחשב כעריק. ולכן, על משרת מילואים פעיל אחריות לעדכן את הצבא בפרטיו האישיים.

במידה ומשרת המילואים התייצב ורק לאחר מכן חדל מלהגיע – רק לאחר 15 ימים רצופים ייחשב כעריק, בעוד שמשרת מילואים שלא התייצב כלל, ייחשב עריק מהיום ה- 20 להיעדרותו.

אם משרת המילואים נעדר לתקופה של פחות משנה, הוא יישפט בהליך משמעתי ביחידתו בעוד שהיעדרות העולה על שנה דינה שיפוט בבית דין צבאי.

עריקות מהצבא היא עבירה שנתפסת בחומרה במערכת הצבאית ולכן מומלץ להימנע ממנה. במידה וחייל או חיילת מוצאים את עצמם עורקים מצה"ל, עליהם לגייס את כל ההצדקות האפשריות על מנת שיוכלו להתגונן מפני ענישה מחמירה.

סיבות כלכליות, נפשיות, פיזיות, משפחתיות ועוד יכולות להמתיק את העונש או אפילו לבטל אותו. מקרים מסוימים נבחנים לגופם ומומלץ להיעזר בייעוץ משפטי על מנת להיוודע לזכויות המגיעות לנו במסגרת הצבאית, ולנסות לשנות את רוע הגזירה.